ארץ צבי (פרומר) א· הרב אריה צבי פרומר
סימן כט
נשאלתי במה שיש נוהגין לברך עם קטן אחר אכילת פת בורא נפשות אם שפיר דמי דלכאו' כיון דבו"נ אינו פוטר ברהמ"ז אפי' בדיעבד א"כ ברכה לבטלה היא. ולאחר העיון נראה דיש מקום להמנהג דהנה במג"א ריש (סי' ר"י) דאם אכל חצי זית מז' מינין וח"ז אחר מברך בו"נ וכ' המה"ש וז"ל כיון דאין שיעור ומצד הדין גם על ז' מינין הי' לו לברך בונ"ר אלא מצד חשיבותו קבעו לו ברכה מיוחדת וכיון דאין לו כשיעור ואא"ל לברך ברכה המיוחדת לו עכ"פ לא גרע משאר אוכלין וכו' עיי"ש ומזה נלע"ד דמי שבירך בו"נ בדיעבד על ז' מינין או על פת אף דצריך לחזור ולברך דלא סגי לי' בברכה זו מ"מ גם ברכה זו ל"ח ברכה לבטלה [רק ברכה שאינה צריכה חשיב דהרי סו"ס יצטרך לחזור ולברך מעין שלש והרי הי' יכול לכלול ב' החיובים בב"א] וכן אם אינו בקי לברך ברכה מעין שלש או א ברהמ"ז יוכל לברך לכתחלה בו"נ דיש בכלל חיוב גדול. חיוב קטן. ולפ"ז המברך עם קטן בו"נ על פת ל"ח ברכה לבטלה ואפי' ברכה שא"צ ל"ח כיון דסו"ס לא יברך ברהמ"ז מותר לו לכתחלה לברך בורא נפשות:
ובני מר אברהם דוד נ"י דחה די"ל דדוקא ת"ז מעין שלש אין עליו חשיבות של פת הבא בכסנין כיון דאין בו שיעור שלם ומ"מ לא גרע משאר מאכל שאינו פת ע"כ מצטרף עם ח"ז אחר לענין בו"נ משא"כ באכל שיעור שלם דיש עליו שלמות החשיבות של פת או של פת הבא בכסנין אפשר דבו"נ לאו מידי הוא עכ"ד ודברי טעם הם. וסמך לדבריו ממשנה שבת (קמ"ג.) דחושב פחות מכזית בין אוכלי בהמה. וע' מאירי פסחים (ו:) דחצי זית אי"ע בבל יראה משום דדמי לפרורין דלא חשיבי. אך מלשון המחה"ש מוכח כמו שכתבתי. ומענין לענין באותו ענין הנה בשו"ע (סי' ר"ח סי"ג) דאם אכל תפוחים וגם פירות מז' המינים אי"צ לברך על התפוחים בו"נ שגם הם בכלל פרי העץ ונפטרין בברכה מעין שלש שמברך על ז' המינים, ודכירנא בהיותי בקודש פנימה אצל האי סבא קדישא כ"ק אדומו"ר רבינו הגדול בעל אגלי טל זצוקלל"ה נסתפק אם אכל ח"ז תפוחים וח"ז מז' מינים אם יברך בו"נ כדברי מג"א הנ"ל או יברך מעין שלש כיון דבדיעבד גם תפוחים נפטרים במעין שלש ולא פשטה ויען אמר לפני הספק הורשה לי לדון לפניו ז"ל בקרקע ונלע"ד לפי הנ"ל דיברך בו"נ דבשלמא בו"נ ל"ח לבטלה אפי' ז' מינים אע"ג דאינו יי"ח מ"מ מי שאינו בקי לברך מעין ג' צריך לברך בו"נ כנ"ל משא"כ מי שאכל תפוחים ואינו בקי לברך בו"נ ודאי אסור לו לברך מעין שלש דבו"נ ליכא רק ברוך אתה ה' בהתחלה ולא בסוף לשיטת ש"ס דילן וכ"פ בשו"ע (סי' ר"ז) משא"כ במעין שלש יש בה פתיחה בשם ומלכות וחתימה בשם וכשאומר במקום שלא חייבוהו חז"ל הוי ברכה לבטלה אך כשאוכל גם מז' מינים דהותר לו לברך מעין שלש ממילא גם התפוחים נפטרין דיש בכלל מאתים מנה אבל כשלא אכל רק ח"ז תפוחים וח"ז מז' מינים לא חל עליו חיוב מעין ג' ואסור לו לברך משא"כ בו"נ מותר לו לברך דאפי' על ז' המינין ל"ח לבטלה כנ"ל כנלע"ד. [מש"כ דמי שאינו בקי יוכל לברך בו"נ במקום מעין ג'. ראיתי דבפלוגתא תלי דלפ"ז ה"ה בדבר שיש בו ס' אם לברך מעין ג' או בו"נ יברך בו"נ. ובמג"א סו"ס ר"ה משמע להיפך, אך בכנה"ג סי' ר"ב כ' כדברינו]:
עוד יש לע"ד לדון דהנה במנחות (ט"ו.) התודה מפגלת את הלחם ולחם אינו מפגל את התודה ושם בגמ' השוחט את התודה לאכול ממנה ומלחמה מהו לאיפגולי תודה לא מיבעיא לי השתא כלו מלחמה לא מפגל ממנה ומלחמה מיבעי' ופירש"י דכלו מלחם מחשבה חמורה היא דלא בעי צירוף משא"כ ממנה ומלחמה אע"ג דמחשב אם ממנה מ"מ בעי צירוף והכ"נ י"ל דאע"ג דבאוכל זית שלם מענבים פוטר תפוחים חצי זית ענבים וחצי זית תפוחים אפשר דל"מ מעין שלש לפטור תפוחים כיון דבעי צירוף ואין ראי' מחמור לקל דכש"כ שחמור פוטר כך הקל יפטור וק"ל:
דרך אגב נלע"ד דמי שאכל כזית תפוחים לבד וחברו אכל מעין ג' יכול לכתחלה לשמוע מעין ג' מחברו ויי"ח דכאן ליכא איסור ברכה לבטלה בשמיעה וכיון דחברו מותר לו לברך מעין ג' שפיר הוא יוצא בו לכתחלה דיש בכלל מאתים מנה ודומה להא דלעיל כשאכל בעצמו זית תפוחים וזית מעין שלש שיי"ח לכתחלה בברכה מעין שלש כנלע"ד נכון בס"ד: