אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן מב · י)
וע"כ הי' נראה דמוכרח מזה דאם קנה התבואה בשנוי לת"ק או אכל העיסה לר"י. ליכא חיובא כלל אפי' לצאת י"ש ולא דמי למזיק מתנות כהונה. דפסקינן דמחויב עכ"פ לצאת י"ש. דזהו דוקא באם כבר הי' מבורר חלק הכהן. כגון שאכל תרומה קודם שבא ליד כהן. או כגון זרוע ולחיים וקבה שהן מבוררין לחלקו של כהן מעצמן. משא"כ אם אכל טבלים שלא הופרש מהן תרומה עדיין. נראה מד' הש"ס בחולין שם (דף ק"ל ע"ב) גבי הא דמייתי ברייתא מניין לבעה"ב שאכל לפירותי' טבלין כו' שפטור מן התשלומין ת"ל לא יחללו וגו' אין לך בהן אלא משעת הרמה ואילך. הא משעת הרמה ואילך מיהא משלם ואמאי ליהוי כמזיק מתנות כהונה. הרי דס"ל להש"ס בס"ד דברייתא דלא כר"ח וס"ל דמזיק מתנות כהונה חייב. ואפ"ה אם אכל טבלים פטור. וע"כ דבזה מודו כו"ע מגזה"כ דלא יחללו וגו' דאין לך בהן אלא משעת הרמה ואילך. וקודם הרמה אין לו לכהן שום זכיי' ול"ש לחיובי' לבעה"ב כלל. ועמש"ש בס' לב ארי' ע"ד תוס' ז"ל בד"ה דאתו לידי' יעוי"ש. וא"כ י"ל ה"ה נמי כשעשה בעה"ב שנוי בתבואה וקנאה בזה. ולא הוברר מעולם חלק עניים כלל. י"ל ג"כ דליכא חיובא כלל אפי' לצי"ש דהו"ל כאוכל טבלים. וחד דינא למתנות כהונה ומתנות עניים בכ"ז כמבואר בש"ס שם. ואף דבדברים שאינם טובלים ל"ש הפרשה כלל. מ"מ לא נימא משו"ז דיש להן לעניים חלק בתבואה יותר מכהנים בטבלים. אמנם מדרש"י ז"ל ותוס' ז"ל גבי לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו. שפי' דטעמא משום דהו"ל מזיק מתנות כהונה. וכ"כ כל הראשונים ז"ל שם. ואדרבה הקשו מאי קמ"ל ר"ח מתני' היא עיי"ש בתוס' (דף קל"ז ע"ב) בד"ה עד שצבעו. נראה בעליל דלא ס"ל לחלק בכך. וע"כ הדבר עוד צריך תלמוד אצלי ועיון רב: