אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן מ · ב)
ואין להוכיח מהא דמהדר הש"ס ללמוד דבחייבי מלקיות אין לוקין מכאשר זמם עד שיגמר הדין. ואי נימא דמלא תענה לוקין העדים גם קודם גמ"ד. א"כ מאי נ"מ בהו בין קודם גמ"ד לאחר גמ"ד סוף סוף איכא מלקות. ומוכרח עכ"פ דבחייבי מלקיות אין לוקין כלל קודם שהוזמו מגז"ש דרשע רשע. דאין זה הכרח. חדא די"ל דהש"ס בעי אליבא דר"מ בד"ד שם דס"ל דבמעידין לחבירו שחייב מלקות והוזמו לוקין שמונים משום ל"ת ומשום כאש"ז. וא"כ אם הי' שייך חיוב דכאש"ז קודם גמ"ד הי' לוקין שמונים. ועתה לא ילקו רק ארבעים מלא תענה. ועוד דנ"מ גם לרבנן דר"מ בהעידו שחייב מלקות שמונים שעבר עבירה דאית בה תרי לאווי. א"כ אי מכאשר זמם ילקו שמונים. ואי מלא תענה לא ילקו רק ארבעים. ועוד נ"מ למאי שחקרתי במק"א דעדים זוממין דקנסא הוא. אם גם כשלוקין או נהרגין מכאש"ז הוי קנסא ואם יודו יפטרו. וכן נראה מד' רבה לעיל ד"ב ע"ב תדע שהרי לא עשו מעשה ונהרגין ומשלמין וברש"י שם. ועי' הגרש"ש בכתובות ל"ג הרגיש בזה. א"כ איכא נ"מ. דאם הי' חייבין גם קודם גמ"ד מכאש"ז. וכל דאיכא חיובא מכאש"ז אז אין לוקין כלל מלא תענה. דלא קרא דלקי עלי' רק היכא דליכא חיובא דהזמה. וכמבואר בתוס' ב"ק דע"ד ע"ב בד"ה הו"ל עיי"ש. אז הי' חיוב המלקות רק קנסא ואם מודו מפטרו. ואם יהי' החיוב מלא תענה. הוי כמלקות דעלמא ולא מהני הודאה אמנם ד"ז צריך בירור עוד עכ"פ מ"ש מקודם בודאי הוי נ"מ רבתא. וא"ר כלל מזה: