אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לז · ט)
ומ"ש עוד על מ"ש במה שחידש בשו"ת שיבת ציון סי' פ"ח דסוטה שנאסרה ע"י קנוי וסתירה ואסרה התורה הספק כוודאי. אין האיסור רק על הבעל דלדידי' ספק הוא. אבל לא על האשה דלדידה אין ספק כלל. ואמרתי ראי' לזה מסוגיא דיבמות (דס"א ע"ב) דאמר רבי מתיא בן חרש אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עלי' בדרך עשאה זונה. ופרש"י הואיל ונבעלה לפסול לה ואם מת אסורה לכהן. ותמה הגרע"א ז"ל בדו"ח הלא בלא"ה אסורה לכהן מכח עשה דונטמאה. ואסורה עד שתשתה. וכיון שבא עלי' בדרך ואינו מנוקה מעון שוב אין המים בודקים וממילא נשארת באיסורה. ונ"ל מזה ראי' למ"ש השיבת ציון דלגבי האשה כיון דלדידה ליכא ספק כלל אין עלי' האיסור דונטמאה. וא"כ נ"מ גדולה בהא דנעשית זונה דיהי' גם עלי' איסורא. משא"כ מקודם לא הי' עלי' שום איסור. ושוב אמרתי דנ"ל אדרבה מזה סתירה לדברי הש"צ. דנראה פשוט לכאורה דמה דדרשינן מוכי תהי' לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה. הוא דוקא אם הוא זר אצלה דיש עלי' ג"כ איסור כבכל פסולים דעלמא. אבל אם אין זר אצלה דעלי' אין שום איסור כלל. לא שייך בזה קרא זה דנבעלה לפסול לה. ולא שייך דנעשית זונה בביאת התירא לגבה. וא"כ מדנעשית זונה בזה. ע"כ דגם עלי' איכא איסורא דונטמאה וזר אצלה הוא. ע"כ דברי וכבר נדפס ד"ז בשמי בקובץ כנסת חכמי ישראל בסי' קט"ו]:
וכת"ה כתב דפשוט דאף אם אין עלי' איסור כלל. מ"מ לא גרע מנאנסה דחשיבה זונה ללישנא קמא לעיל דנ"ו ע"ב ואפי' ללישנא בתרא שם דבאונס לא הויא זונה אינו אלא בא"א ולא בשאר עריות לענין פסולי כהונה כמ"ש תוס' שם ד"ה מאי. וא"כ גם לר' מתיא פשיטא דגם באונס עשאה זונה. ולק"מ להש"צ מהא דר' מתיא. עכ"ד כת"ה שי':