אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן לו · כ)
ובאמת מה שדימה דין זה דנשבע ב' פעמים על ככר אחד לאשה שראתה ופסקה ולא טבלה ושוב ראתה שנית דאין בה ב' איסורים. לדעתי יש לחלק הרבה. דבנשבע ב' פעמים ישנו באמת לאיסור השני. דכיון שנשבע שתי פעמים. שייך בזה שתי פעמים דין דלא יחל דברו. דהרי דבר ב' פעמים. ועל כל חד קאי בלא יחל. רק דשבועה ראשונה מונעת את השני' מלחול לחייבו ב' משום שאין איסור חל על איסור. ועכ"פ תרי איסורי איכא משא"כ בנדה שראתה ופסקה ולא טבלה ושוב ראתה שנית דהתם על ראי' שני' אין כלל שם ראיית נדה. דראיית נדה לא הויא. רק אם היא טהורה וראתה. דע"י הראי' נטמאה וחלה עלי' שם נדה. משא"כ כשהיא נדה כ"ז שלא טבלה. וראתה אין על ראי' זו שם ראיית נדה כלל. דטמאה ועומדת היא. ולא יהא אלא שופעת מתחלת ראייתה. דכ"ז שלא טבלה והרי היא נדה. הרי ראייתה אינה מוסיפה כלום וכך לי אם ראתה או לא ראתה. ול"ש בזה דיהי' עלי' ב' איסורים. דהוי כראתה פעם אחת ועי' בקידושין (דע"ז ע"ב). ומה שמכריח ד"ז שם מש"ס דנדרים (די"ח ע"א) דמביא סייעתא לרבא דאם נשאל על הראשונה שני' חלה עלי' ממתני' דקתני אינו חייב אלא אחת ולא קתני אינו אלא אחת. ואי נימא דאיסורא בודאי איכא משום השני'. א"כ ליכא סייעתא לרבא. דלא מצי למתני אינו אלא אחת. כיון דבאמת איכא עלי' תרי איסורי. ולעולם גם כשנשאל על הראשונה לא חיילא שני' לקרבן. עיי"ש. אפ"ל לדברי מהר"ל בן חביב ז"ל. דבאמת זהו גופא טעמא דרבא דכי מתשיל אראשונה חיילא שני'. משום דשני' לא יצאה מפי' לשוא כיון דאיסורא איכא גם מחמתה. ולהכי חיילא אח"כ למפרע. אבל בשבועה שלא אוכל שבועה שאוכלנה כיון דבשעה שנשבע לשני' יצאה מפי' לשוא אף כשמתשיל אראשונה. וכמו שבאמת כן דעת הנמוקי יוסף ז"ל. וא"כ א"ש דזהו גופא תלי בדינא דרבא וזהו טעמי'. וע"ז מביא הש"ס סייעתא ממתני'. והא דלא אשמעינן רבא בפירוש גם קודם שמתשיל אראשונה דאיכא עלי' תרי איסורי. משום דאין נ"מ גדולה מזה. כיון דאסור מחמת הראשונה גם בחיוב קרבן. ולזה בא להשמיענו דאי אתשיל אראשונה חיילא שני' גם לקרבן. משום דלא יצאה מפי' לבטלה דתרי איסורי איכא עלי':