אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לו › ט)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לו · ט)

ח)

וראיתי בס' בית הלוי ח"א סי' מ"ד שהקשה שם אמה שכתב הרמב"ם ז"ל דנשבע שלא אוכל נבלות אין כאן לא שבועת בטוי ולא שבועת שוא והלא בהט"ז כתב דנשבע לעשות סוכה או לולב לוקה משום ש"ש ומ"ש בין זה לשלא אוכל נבלות. ומזה הכריח דס"ל להרמב"ם ז"ל דכל היכא דאין איסור חל איסור מ"מ תרי איסורי איכא. וא"כ גם בנשבע שלא לאכול נבלות אע"ג דלא חלה השבועה לענין חיוב מ"מ חלה עכ"פ לענין איסור ועונש בידי שמים ומשו"ה ליכא ש"ש עיי"ש:

ומאד נפלאים דברי' בעיני. דהלא אם נפרש דמ"ש הרמב"ם ז"ל בהט"ז דלוקה משום ש"ש קאי גם על נשבע לקיים מ"ע לישב בסוכה וליטול לולב וע"כ מדלוקה ע"ז משום שוא ס"ל להרמב"ם ז"ל דאינה חלה שבועה כלל לא לקרבן ולא ללאו ומלקות. וע"כ או כטעם הרמב"ן ז"ל דאפי' לקיים מ"ע ממעטינן מהאי קרא דלא יחל דברו אבל אתה מיחל לחפצי שמים. והיינו דחפצי שמים אינן בכלל הלאו. או דס"ל כשי' תוס' ז"ל דגם בלקיים מ"ע שייך הא דאין איסור חע"א. אבל עכ"פ מוכרח הדבר דאינה חלה שבועה כלל בלקיים מ"ע. ואיך שייך לומר דבלקיים מל"ת יחול יותר מבלקיים מ"ע ומה סברא יש בזה. וגם לא שמענו כן לאחד מהפוסקים ז"ל ועוד כיון דנשבעין לזרוזי נפשי' איך שייך דילקה בנשבע לקיים מ"ע. אף אם יסבור דבלקיים מל"ת לא שייך זירוז. אבל בלקיים מ"ע. הלא ש"ס ערוך בנדרים דנשבעין. וכן בתמורה ד"ג ע"ב. וע"כ צ"ל כמ"ש הרדב"ז ז"ל דמ"ש הרמב"ם ז"ל בהט"ז דלוקה משום ש"ש אנשבע לבטל המצוה קאי. ומ"ש בהי"א דבשלא אוכל נבילות אין כאן ש"ש. אף די"ל משום דס"ל דעכ"פ איסור שבועה רמי עלי' כמ"ש בבית הלוי. אבל אין הכרח לזה די"ל בפשוט משום דאיכא זירוז גם בל"ת. הן אמנם דמדיוק לשון המאירי ז"ל משמע דהא דמותר לישבע מטעם זירוז הוא דוקא כשרואה שיצרו מתגבר עלי'. ועי' ברמב"ם פי"א מה"ש ה"ג. ולא כן משמע מהרדב"ז הנ"ל עיי"ש. עכ"פ דברי הגאון בס' בית הלוי צ"ע:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה