אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לו › ג)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לו · ג)

ב)

וראיתי באבני מילואים בתשו' סי' י"ב דכתב להצדיק דברי הש"ך ז"ל. דהא דפריך מושבע ועומד מה"ס. לאו מכח דינא דאין איסור חל על איסור פריך. רק משום דלא מצי למיסר אנפשי' כלל בשבועה כל שמושבע ועומד והיינו דאיכא בין טעמא דמושבע ועומד לטעמא דאין איסור חע"א. דלטעם דאין איסור חע"א עכ"פ תרי איסורי איכא, וטעמא דמילתא כגון באשת אח ונעשית אחות אשה ודאי איסורא דרמי רחמנא על אחות אשה לא פקע במה שהיא א"א דהרי אכתי היא גם אחות אשה אלא דאין עונשין על אחות אשה משום דאין אחע"א אבל איסורא רביע עלי'. וכמו כן בנתנבלה ביום הכפורים איסור נבילה בודאי לא פקע בשביל שהיום יום כפור אלא דאין עונשין על הנבילה אבל עכ"פ תרתי איסורי רביעי עלי'. אבל שבועה הוא איסורא דרמי איהו על נפשי' וכל שמושבע ועומד אין בידו לאסור על נפשי' וא"כ מעולם לא חלה עלי' שבועה שני' כלל. וצדקו דברי הש"ך ז"ל דאין צריך התרה עיי"ש שהאריך:

ואודה ולא אבוש כי לא אוכל להבין עומק סברתו בזה. דאם באמת באנו לחלק בין טעמא דאין איסור חל על איסור לטעמא דמושבע ועומד. ואין הוראה אחת לשניהם. באמת מנ"ל לחדש זאת בלא ראי' מקרא. דכיון דמושבע ועומד אין בידו לאסור על נפשו. ומה סברא יש בזה. ועוד הלא חזינן דבנשבע לקיים מ"ע פליג ריב"ב ולא בלקיים מל"ת כמ"ש תוס' ז"ל ומטעמא דאין איסור חע"א. וכן רבנן דפליגי עלי' דריב"ב הוא מטעמא דליתא בלאו והן. אשר להרבה מהראשונים ז"ל הוא עיקר הטעם. וחלה באמת שבועתו למלקות. וכמו שהובא לעיל. ולסברתו. לא ידעתי מאי חילוק יש בין נשבע לקיים מ"ע או ל"ת. אידי ואידי מושבע עליהן מה"ס. ואין בידו לאסור או לחייב עצמו שנית. ועוד תמוה. מדברי הרז"ה ז"ל בסוף פרקין שהובא לשונו לעיל שכתב בהדיא דהא דאמרינן בסוף מכות גבי שבועה שלא אחרוש ביו"ט מי קאחיילא שבועה מושבע ועומד מה"ס הוא. היינו כלומר ואין איסור חל על איסור. הרי אדרבה בא להטעים ד' הש"ס בדינא דאין אחע"א. ואם בדינא דאין אחע"א גופא באנו לחלק בין איסור הבא מאלי' לאיסור דרמי אנפשי'. מנלן זה. ולא מצינו בש"ס חילוק זה רק לר"ל לענין איסור כולל אשר ע"כ דברי האב"מ קשים אצלי להבינם. ודברי הש"ך ז"ל בלא"ה אפשר ליישב מהשגת הפמ"ג ז"ל. לפי"מ שביררנו לעיל כמה שיטות הראשונים ז"ל דאפי' בנשבע לקיים מ"ע ס"ל דאין שום איסור עלי' כלל. וע"כ או מטעמא דהרמב"ן ז"ל דממעטינן מלאו דל"י דברו אפי' נשבע לקיים. או מטעמא דס"ל גם בעלמא היכא דאין אחע"א גם תרי איסורי ליכא. ועי' בנוב"י מהדו"ק חאו"ח סי' ל"ו דכ' ג"כ דמושבע ועומד ואאחע"א חדא היא:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה