אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לו › א)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לו · א)

פרט ו

מקור דין זה הוא בירושלמי בפרקין הלכה ד' שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בלילי פסח. שבועה שלא אוכל מצה בלילי פסח לוקה ואוכל מצה. והביאוהו הפוסקים ז"ל להלכה בטואו"ח (סי' תפ"ה) ונאמרו בזה שלש שי'. (א) שיטת הריצב"א ז"ל בתוס' (דף כ"ד ע"א) ד"ה אלא. שכתב לחלק בהאי דינא בין אם הזכיר לילי פסח בשבועתו ללא הזכיר. ואם אמר והזכיר לילי פסח בשבועתו לא מהני אף בכולל שאר לילות ג"כ. (ב) שיטת הריז"ל בתוס' שם דנ"מ בין אם מבטל המצוה בשב ואל תעשה כמו בההיא דירושלמי ובין מבטלה בקום ועשה כגון נשבע לאכול נבילות ושחוטות. דבזה בודאי לא נאמר דחלה שבועתו לאכול נבילות ולעבור אאיסורא בקום ועשה וכן כתב גם הרמב"ן ז"ל במלחמות. וכ"כ הר"ן ז"ל והריטב"א ז"ל והרשב"א ז"ל בחי'. וחילוק זה מוסכם מרוב הפוסקים ז"ל. (ג) שיטת הראב"ד ז"ל בס' תמים דעים ומובא בח"י באו"ח (סי' תפ"ה) ובקצוה"ח (סי' ע"ג). ובתומים שם מביא ג"כ בשם תומת ישרים, דנ"מ בין אם כבר חל עלי' חובת המצוה כשנשבע או לא. ועד כאן לא אמר בירושלמי דחלה שבועה אלא כשנשבע קודם הפסח. אבל כשנשבע בלילי פסח דכבר חלה עלי' חובת מצה. לא מהני כולל עיי"ש. ועי' בשערי תשובה באו"ח שם. ואולי זהו כוונת המאירי ז"ל שהובא לעיל (בסי' כ"ח) שכתב וז"ל ואם נשבע בכלל שלא אוכל מצה הופקע מחיוב המצוה וחלה עלי' שבועת בטוי והרי אותה מצוה אצלו כמי שלא נתחייב בה. ואינו מובן לכאורה מאי בעי בזה. ובדף ט"ז גבי הא דנדרים חלין ע"ד מצוה כתב שם כיון דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו והרי זה כמי שאין לו בליל פסח אלא מצת טבל או הקדש שאינו יכול לאכלה שהיא מצוה הבאה בעבירה עיי"ש. וצריך להבין ולדעת עומק כוונתו בזה ופי' שם בפי' המשנה להרמב"ם ז"ל. ואם נאמר דס"ל כסברת הראב"ד ז"ל דלא חלה בכולל רק קודם שחל עלי' חיוב המצוה. אפ"ל דזהו כוונתו דכיון שנשבע בכולל קודם שחל החיוב מהמצוה עלי'. ושבועתו חלה עלי' אז בודאי אז אמרינן דמהני לבטל מצוה. והרי זה כמי שלא נתחייב באותה מצוה. משא"כ בנדרים דודאי חלין אפי' אם כבר נתחייב בהמצוה. לזה כתב דהרי זה כמי שאין לו רק מצת טבל. היינו שמחויב במצוה ואין בידו לקיימה:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה