אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לה › ה)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לה · ה)

ד)

ואנא אמינא דלדעתי אין מכל זה סתירה למ"ש. דמה שהכריח מדלא אמר הש"ס רק דמחית בשר זבחי שלמים ולא קאמר אימורין. משמע דאימורין הוו דבר הנדור אף לאחר זריקה דלא נפקע נדרו עדיין. אין זה הכרח. דהכ"נ הוה מצי למימר בשר חטאת. וכמ"ש כת"ה בעצמו דגם בשר חטאת לאחר זריקה אינו מצד נדרו לפי"ד הר"ן. וא"כ אין ראיה נמי מדלא אמר רק בשר ולאו לאפוקי אימורין קאמר. כמו דלא בא לאפוקי חטאת ואדרבה נ"ל ראי' מדמוקי אח"כ הא דתנן נותר בנותר של עולה. ויעוין שם בר"ן דעיקר קושי' הש"ס מנותר. וכיון דבשלמים קיימינן מעיקרא הו"ל לאוקמי ולומר בנותר דאימורין. ולעולם של שלמים דהוו דבר הנדור לפי"ד מעכת"ה. וע"כ דגם אימורין לא הוו דבר הנדור וכמ"ש. עוד הי' נראה לה"ר ממה שראיתי בירושלמי שם ה"ג דבעי האומר הרי עלי כנותר של זבחי שלמים מהו. וע"כ מוכח מזה דאין שום נותר בשלמים שיהי' דבר הנדור השתא. אף נותר דאימורין. דהאבעיא רק אם בעקרו קמתפיס או בהשתא קמתפיס. כמו שפי' המפרשים ז"ל שם. ועי' בלח"מ פ"א מנדרים הי"ב. וצריך בירור עוד בזה. עכ"פ מדברי הש"ס שלנו בוודאי אין הכרח:

ומ"ש כת"ג עוד דלר"ל יהי' קדשים קלים חמורים מקדשי קדשים. דקק"ד בוודאי הוו האימורין איסור הבא מאלי' כיון דבא המעילה בהם תיכף ע"י קדושת פי' לדידי אף בקק"ד אמינא דתכף לאחר זריקה נפקע איסור נדרו מכל הזבח. דהוא סתם אקדיש ולא חילק בין בשר לאימורין ובין קודם זריקה לאחר זריקה א"כ מדמחלקינן בין אימורין לבשר לאחר זריקה. ע"כ דנדרי' פקע לי' לגמרי בין מהבשר ובין מהאימורין. ורק מדין גזה"כ יש על האימורין איסור וחיוב מעילה לאחר זריקה. ואין שום חילוק בין קק"ד לקק"ל לאחר זריקה. לבד מעולה דבה הוי לעולם מצד נדרו והקדישו ולהכי קאמר הש"ס בנדרים בנותר של עולה. ואין ראי' ג"כ ממאי דקאמר הש"ס אקדשי' מגו דאתוסף. והרי דדנינן הכולל על שעת ההקדש ולא אחר זריקה דהש"ס קאי למאי דקיי"ל כר"י בשבועות דאמרינן כולל גם באיסור הבא ע"י עצמו. וא"כ יש לומר דמתני' דיש אוכל דקתני סתמא אף בעולה מיירי. ובעולה הוי לעולם מצד נדרי'. וצריך לדון כולל גם בתחילת הקדש. ולר"ל י"ל דמיירי בכל הקדשים לבד מעולה דהוי איסור הבא ע"י עצמו. ויעוי' בתוס' (חולין דף קי"ז ע"א) ד"ה אמר ר"י בס"ד שם. שו"מ בא"מ (סי' י"ב) שהקשה שם לשי' הסוברים דנדרים חיילי על האיסורים. מש"ס דכריתות (דף כ"ג ע"ב) דמייתי מקרא דבקדשים איסור חע"א דכתיב כל חלב לד' לרבות אימורי קדשים למעילה. ותיפוק לי' דאימורין הו"ל איסור חפצא וחייל על האיסורין ואע"ג דבשר קדשים קלים לאחר זריקה תו לא, מקרי דבר הנדור היינו הבשר כיון שיש להם היתר לכהנים או לבעלים אבל אימורין דלגבוה סלקי לעולם הו"ל דבר הנדור כמבואר בנדרים פ"ב דכאימורין הו"ל נדר יעוי"ש ומבואר מזה דעת הא"מ כמ"ש כת"ה שיחי'. אמנם בעניי לא ידעתי מאי קמיכוין במ"ש דמבואר בנדרים פ"ב דכאימורין הו"ל נדר. ולא ידעתי למיעוט בקיאותי היכן מבואר הדבר בש"ס. ולמאי שחדשתי באמת הי' מתורץ קושיתו הנ"ל וכן מה שהקשה שם עוד ממתני' דיש אוכל יעוי"ש:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה