אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן לא › ז)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן לא · ז)

ו)

וביאור ד' הש"ס דיבמות (דף קכ"א ע"ב) דמוכיח מהא דר"י דשבועה שלא אישן ג"י דבלא שינה ג"י מוכרח הוא אדם למות. דלכאורה קשה טובא מה שהקשה ידידי הרב הגאון מוהרמ"א ראבינאוויץ שי' אב"ד דוואשילקאווא הלא היא כתובה על ספרו "נר למאור" דמנלי' להש"ס להוכיח כן דהלא טעמי' דר"י למ"ש הר"ן ז"ל בשבועות הוא משום דבע"כ ישן מאלי' ולא משום דמוכרח הוא למות:

והי' נ"ל בזה דבאמת ס"ל לש"ס דבידו של אדם לעשות טצדקאות שלא יישן בע"כ כגון למברז נפשי' בסילואה וכמבואר בש"ס גיטין (פ"ד ע"א) ועוד כהנה ורק משום דאם באמת לא יישן כל השלשה ימים מוכרח הוא למות לזאת הוי הדבר רחוק מאד במציאות שיעשה טצדקי לבל יישן וימות עי"ז. וכיון דרחוק מאד במציאות דבר שא"א לעמוד בו מקרי. ועי' בנדרים (דף ל"א ע"א) במתני' בד' הר"ן ז"ל בד"ה שאיני נהנה להם והם לי והנה לנכרים וכתב בשם הר"א ז"ל דהא קמ"ל דלא תימא כיון דהכי נדר א"א לו לעמוד בנדרו וה"ל כההיא דאמר לעיל שבועה שלא אישן ג"י מכין אותו וישן לאלתר וה"נ נימא דיהנה לאלתר דדבר שא"א לעמוד בו הוא קמ"ל דלא. כיון דאיכא תקנתא דנכרים אע"פ שהיא תקנה רחוקה לו עכ"ל. ואם הי' ס"ד דבכה"ג מקרי דבר שא"א לעמוד בו משום שאין לו רק תקנה רחוקה ליהנות לנכרים. אף דבאמת לא הוי משום זה דבר שא"א לעמוד בו. מ"מ פשיטא לן דבנידון דילן שהתקנה שיש לו רחוקה מאד במציאות כיון דמוכרח הוא למות על ידה בוודאי מקרי דבר שא"א לעמוד בו. משא"כ אם לא הי' מוכרח למות בלא שינה ג"י לא הי' אז דבר שא"א לעמוד בו כיון שיש לו תקנה ועצה שלא יישן בע"כ אע"פ שהיא תקנה רחוקה לו. וכמו במתני' דנדרים הנ"ל כן נ"ל ליישב ד' הש"ס דיבמות:

שוב ראיתי דזה לא ניתן להאמר. דאם נאמר דבשלא אישן ג"י בידו שלא לישן כל הג"י בע"כ ע"י טצדקאות ורק דמ"מ מקרי דבר שא"א לעמוד בו משום דרחוק הדבר במציאות שיעשה תקנה ועצה שימות עי"ז. א"כ יקשה לשי' הר"ן ז"ל עצמו דבשלא אוכל ז' ימים לא מקרי דבר שא"א לעמוד בו משום דבידו להעמיד עצמו שלא יאכל עד שיסתכן וכתבנו לעיל (בסי' כ"ח) דסברת הר"ן ז"ל כיון דבידו באמת שלא לאכול לעולם גם כשיסתכן ולמות ברעב להכי מקרי דבר שאפשר לעמוד בו. משא"כ בשלא אישן ג"י. בע"כ ושלא לרצונו יישן מאלי'. אבל אם באנו השתא לחדש דגם בשלא אישן בידו שלא לישן ולמות בצערו. א"כ יקשה מאי חילוק בין שלא אישן לשלא אוכל לשיטתי' דרבינו הר"ן ז"ל. הן אמנם דמדברי הרמב"ם ז"ל ומלשונו הזהב בפ"ה מה"ש ה"כ משמע באמת דאין שום חילוק בין הני תרתי בין בדינא בין בטעמא ומשמע דבהני תרתי בידו הוא לקיים שבועתו ולהעמיד עצמו עד שימית עצמו על קיום שבועתו וכמו שהבאתי לעיל כ"ז. אבל לד' הר"ן ז"ל א"א לומר כן ומפורש יוצא מדברי' ז"ל דאין לו שום עצה ותחבולה להעמיד עצמו שלא לישן כל השלשה ימים ומוכרח הוא עפ"י הטבע לישן מאלי' ואין מקום לדברינו בזה:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה