אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כט · ט)
והגאון מאור הגולה מהר"י יהודה ליב זצוק"ל הנקרא ה"גדול" ממינסק בהציעי לפני' דברים הנ"ל העיר בזה להקשות עפ"י מה דמובא בר"ן שבת פ' ר"א דמילה מחלוקת הרז"ה והרמב"ן ז"ל לענין אם נשתפך חמימי דלאחר המילה קודם המילה אם אמרינן תדחה מילה כיון שאם נימול נצטרך אח"כ לחלל שבת במכשירין או דילמא השתא מיהת בדין מהלינן ובתר הכי פקוח נפש הוא שדוחה את השבת ושי' הרמב"ן ז"ל דשרי למימהלי' שאין למצוה אלא שעתה ואין דוחין את המילה מפני שנצטרך אח"כ לחלל השבת דבתר הכ' פקוח נפש הוא דדחי לי' ולא מכשירין ושי' הרז"ה ז"ל דכל שאנו יודעים בתחילת הדבר שיבאו לידי איסור מלאכה דוחין המצוה כדי שלא יבוא בסוף לידי כך ולשי' זו נראה דהסכים הר"ן ז"ל שם. א"כ בנדון דידן נמי כיון שברור לנו שע"י השבועה יוכרח לאכול נבלות וטריפות או פירות שביעית וכיוצא בהן. אף דלכשיסתכן תדחה מצוה פק"נ את האיסור מ"מ בודאי אסור לו לישבע על כך ואם נשבע הויא שבועתו לבטל מצוה ולא הויא דומיא דלהרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות ובכה"ג לאו רשות מקרי. אמנם הוא מותיב והוא מפרק לה דאף דאסור לעשות כן לכתחילה מ"מ שפיר חיילא שבועתי' לשי' הר"ן ז"ל עצמו דנשבע על דבר שאינו מפורש בתורה חיילא שבועה ומובא בר"ן שם. גבי נשבע שלא לאכול ז"י. א"כ גם בזה אף דאסור לעשות כן מ"מ לאו איסור מפורש בתורה הוא דלא תחול שבועה ע"ז: