אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כט · ג)
והנראה בזה דהנה הש"ס בשבועות (דכ"ג ע"ב) אמתני' דשבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטריפות שקצים ורמשים חייב פריך והא מושבע ועומד מה"ס הוא. ומשני. רב ושמואל ור"י דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים. ור"ל אמר אי אתה מוצא אלא אי במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם ואליבא דר"ע. והאי אוקימתא דר"י איתא גם בירושלמי אמתני' וכן פסקינן בטוש"ע יו"ד סי' רל"ח:
ועתה נ"ל לחדש דבנשבע שלא אוכל ז"י לא יהי' בכלל שבועתו דברים האסורים מדין כולל כמו בנשבע שלא אוכל סתם או שלא אוכל היום לר"י דדיינינן בזה דין כולל וחלה שבועתו גם אדברים האסורים. והוא. למאי שחדשנו לעיל דבנשבע שלא אוכל ז"י דברים המותרים לחוד לא הוי שבועת שוא וחלה שבועתו דהוי דבר שאפשר לעמוד בו, לפי"ז נ"ל בסברא נכונה דבנשבע שלא אוכל ז"י סתם לא שייך לדון בזה דין כולל דנימא משום זה דגם דברים האסורים הוו בכלל השבועה. דנחזי אנן אם לא נדון בזה דין כולל ונאמר באמת דדברים האסורים אינם נכללים בשבועתו משום דמושבע ועומד מה"ס הוא. ושבועתו לא תחול רק אדברים המותרים א"כ ממילא שפיר תחול שבועתו ולא תהי' שבועת שוא דהוי דבר שאפשר לעמוד בו דבידו לאכול נבלות וטריפות. ואם נדון גם בזה דין כולל לומר דגם דברים האסורים נכללים בשבועתו מטעם כולל. א"כ נמצא דאין שיור בשבועתו כלל וממילא הוי שבועת שוא דהוי דבר שא"א לעמוד בו. א"כ נראה פשוט דלא שייך לדון בזה דין כולל. דהיכי נימא מגו דחיילא אדברים המותרים חיילא נמי אדברים האסורים. וממילא לא יחול כלל. ונמצא דהכולל עוד מגרע לנו שלא יחול כלל גם אמותרים ולא מצינו בשום דוכתא בש"ס דדיינינן כולל בכהאי גוונא דע"י הכולל עוד יוגרע לנו שלא יחול כלל. ועפ"י הסברא הישרה נראה פשוט דבכה"ג נדון דין כולל: