אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כו · ז)
וע"כ היה נראה עוד בזה עפ"י מאי דנ"ל לומר. דמקור המחלוקת של הרמב"ם ז"ל והתורי"ד ז"ל אם גזה"כ הוא דוקא קורבה. נובע מש"ס דסוטה דף מ"ה ע"ב דמפרש טעמא דמתני'. דאם נמצא סמוך לעיר שאין בה בית דין שמניחין אותה ומודדין לעיר שיש בה ב"ד. משום דמרבינן לה מקרא דכתיב ולקחו זקני העיר ההיא ההי' מ"מ. וזהו המקור למחלקותם ז"ל. דהרמב"ם ז"ל ס"ל דכמו דמרבינן בזה דמודדין להערים שיש בהן ב"ד והקרובה מהן מביאה ע"ע. אף דלאו קרובה אל החלל היא. הרי חזינן דקרובה אל החלל לאו דוקא. ולהכי ס"ל דבדאיכא נפישא מינה ג"כ מביאה ע"ע. אף דלאו קרובה אל החלל היא והתורי"ד ז"ל ס"ל דשאני הכא בנמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד. כיון דגזה"כ הוא דמודדין להערים שיש בהן ב"ד. והקרובה מהן מביאה ע"ע א"כ עכ"פ מתקיים קרא דקרובה. דקרובה היא מהערים שמודדין אליהן. אף דלאו קרובה אל החלל היא וזהו שידענו מרבויא דזקני העיר ההיא. דקרובה אל החלל לאו דוקא רק קרובה מהערים שמודדין אליהן. ולהכי בדאיכא נפישא מינה. שפיר ס"ל להתורי"ד ז"ל דכיון דלאו קרובה היא כלל. אין עלי' חיוב דע"ע דגזה"כ הוא דוקא קרובה מאלו שמודדין להן: