אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כו · ה)
שוב השגתי את הס' תורי"ד ז"ל לב"ב. ומצאתי כי בעיקר הקושי' הנ"ל עמד גם הוא. ולא כ' לתרץ כמ"ש בזה עפ"י שיטתו ז"ל. וז"ל ואי קשיא אע"ג דכלן שוות אכתי איכא למיפשט מינה. דרוב וקרוב הלך אחר הקרוב ולא עבדינן כט' חנויות דאזלינן בתר רובא אע"ג דחנות דנבלה קרובה. ואין זה קושי' של כלום שאין אלו ט' עיירות דומות לט' חנויות שהן מבטלות האחת של נבלה. דהתם נולד ספק בבשר שלא ידענו אם שחוטה אם נבלה. ולהתיר הבשר באכילה יש ט' ביאות המתירות אותו וביאה אחת האוסרת אותו הלכך אזלינן בתר רובא. ודכוותה גבי ע"ע אילו הי' ט' עיירות של ישראל ואחת של א"י. ולא ידענו מהיכן בא הרוצח היינו אומרים זיל בתר רובא ומט' של ישראל בא ולא מאחת של א"י ואע"פ שהיא קרובה יותר. והיינו מצריכין מדידה לאותן ט' של ישראל והקרובה יותר היתה מביאה. אבל הכא דכולהו ישראל נינהו וכל עיר ועיר עומדת בפ"ע. ואין לומר שבא הרוצח אלא מעיר אחת ומאותה העיר שבא צריכה להביא ע"ע ולכל עיר ועיר יש ביאה אחת או מזו בא או מזו בא. ואין ביאת עיר זו מסייעת לזו. והלכך שכל אחת ואחת עומדת בפ"ע ואין באחת מהן רוב שכולן הי' שוות. דין הוא שנלך אחר הקרובה וליכא מאן דפליג בהא. ודכוותה נמי גבי חנויות אילו הי' הדבר שהיינו צריכין להשיב אבדה ולא ידענו מהיכן יצא זה הבשר. אם הי' כולן שוות היינו מחזירין אותו לחנות הקרוב יותר מכולן. ומקשה וליזיל בתר רובא דעלמא. פי' אע"פ שכולן אלו העשר שוות נאמר שאחת עיר גדולה שהיא רחוקה הרבה. משם יצא הרוצח ולא מזו שהיא קרובה ואמאי מביאה הקרובה וכו' עכ"ל ז"ל. ותלי"ת שכונתי לדעת רבינו ז"ל בעיקר הסברא דלא שייך כאן למיזל בתר רוב ערים כמ"ש: