אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כו · ג)
והנראה בזה. דהנה למאי דמוקמינן בש"ס דהא דחייבה התורה את העיר הקרובה בעגלה ערופה. מיירי דליכא עיר אחרת נפישא מינה דליכא רוב כנגד הקרוב. לפי"ז יש לחקור. איך יהי' הדין אם איכא עיר אחרת גדולה מזו הקרובה. דאז הקרובה פטורה כיון דרוב מתנגד להקרוב. ויש להסתפק איך יהי' הדין של העיר הגדולה. אם נחייב אותה בעגלה ערופה כיון דמצד הרוב אנו אומרים שממנה בא הרוצח. ולא חייבה תורה את הקרובה בע"ע. רק מטעם דע"י הקורבא מתברר שממנה בא הרוצח. וא"כ כיון דע"י הרוב אנו מכריעין שהרוצח בא מהעיר הגדולה. ממילא תתחייב היא בע"ע. או דגזה"כ הוא דוקא על הקרובה שתביא ע"ע בשאין רוב כנגד אבל הרחוקה לא תתחייב בשום פעם אף באופן דנפישא מהקרובה. וא"כ בדאיכא אחריתא דנפישא מינה. לא יהי' דין הבאת עגלה ערופה כלל. דהקרובה פטורה משום דאיכא רוב כנגדה. והרחוקה הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא. דוקא על הקרובה בשאין רוב כנגדה. והנה במנחת חינוך מצוה תק"ל מביא בזה מחלוקת הרמב"ם ז"ל ותוס' רי"ד ז"ל. דלהרמב"ם ז"ל הדין דעיר הגדולה מביאה. ולהתוס' רי"ד ז"ל גם הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא דוקא קרובה ולא רחוקה יעוי"ש: