אור ברסלב
אפיקי ים חלק א סימן כד › ז)

אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ

סימן כד · ז)

ו)

שבתי וראיתי דראיה זו אינה. דיש להסתפק בתרומה וקדשים דמהניא בהו מחשבה לחודא איך הדין בהו בגמר בלבו להוציא בשפתים. אם גם מחשבה כזו מהניא. ונאמר דאף דלא הוציא בשפתים לסוף חלה התרומה וההקדש. או דדוקא בחושב שיגמר בלבו לחוד מהניא. משא"כ בחישב אך להוציא בשפתים ולא הוציא. ומקור הספק הוא עפ"י ש"ס דשבועות (דף כ"ו ע"ב) דאיתא התם. אמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתים שנאמר לבטא בשפתים מיתיבי בשפתים ולא בלב גמר בלבו מנין ת"ל לכל אשר יבטא וגו' הא גופא קשיא אמרת בשפתים ולא בלב. והדר אמרת גמר בלבו מנין. אמר רב ששת הא לא קשיא. ה"ק בשפתים ולא שגמר בלבו להוציא בשפתים ולא הוציא גמר בלבו סתם מנין ת"ל לכל אשר יבטא וגו'. אלא לשמואל קשיא. אמר ר"ש תריץ ואימא הכי וכו'. וחזינן מהש"ס דלפום מאי דס"ד דלא כשמואל. והי' סובר דגמר בלבו סתם מהני הוה מפרש להברייתא בפשיטות. דגמר בלבו סתם מהני, ולא שגמר בלבו להוציא בשפתים והיינו דזה גרע מגמר בלבו סתם. א"כ ה"ה י"ל בתרומה וקדשים דמהני בהו גמר בלבו סתם. אבל גמר בלבו להוציא בשפתים לא מהני בהו. או די"ל דלמסקנת הש"ס דמתרץ לה להברייתא באופן אחר אליבא דשמואל והכי קיי"ל, שוב לא נאמר לחלק בין גמר בלבו סתם. לגמר בלבו להוציא בשפתים. וגם זה מהני בתרומה וקדשים. והנה הטורי אבן ז"ל בחגיגה (דף י') חקר בזה. והעלה דגם להמסקנא ע"כ אית לן חילוק זה. וגמר בלבו להוציא בשפתים ל"מ בתרומה וקדשים. והרב הגאון מוהר"א שליט"א ראבינאוויץ הגאב"ד דסמאלעוויץ. כעת במינסק. העיר במכתבו דמד' הש"ך ז"ל מוכח דלא כהטו"א ז"ל דביו"ד (סי' רנ"ח ס"ב) כתב הרמ"א ז"ל. דאם חשב בלבו לומר על סלע זה שיהא לצדקה. והוציא בפי' על אחר אינו מחויב ליתן אותו סלע שאמר. וכתב הש"ך ז"ל דאותו סלע שחשב עלי' חייב ליתנו לצדקה. והיינו משום דבצדקה מהניא גם מחשבה לחוד כמו בהקדש עיי"ש. עכ"פ חזינן דעתו ז"ל דאף גמר בלבו להוציא בשפתים מהני. כמו גמר בלבו סתם ודלא כטו"א ז"ל:

תוכן העניינים

אפיקי ים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה