אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כב · ד)
ונ"מ רבתא בין הטעמים. חדא לענין קיבל עלי' קרוב או פסול. דלטעמא דלא קרינן ביה והנה עד שקר וגו'. אף בכה"ג אין בו דין הזמה כמ"ש הגרע"א ז"ל שם. משא"כ להטעם משום דהוי גמר דין בטעות. והוי כעדים שהוזמו קודם גמ"ד. א"כ אם קיבל עלי' קא"פ. בודאי איכא בי' דין הזמה. דלא הוי טעות כלל בפסק דין. ועוד נ"מ לענין אם עברו העדים משום לאו דלא תענה בכה"ג. דאם נימא דהטעם משום דלא קרינן בהו והנה עד שקר וגו'. ה"נ לא קרינן בהו לא תענה ברעך עד שקר. ולא עברו על הלאו כלל. ויהי' כשרים לעדות בעלמא דלא נעשו רשעים כלל. משא"כ לטעמא משום דהוי כהוזמו קודם גמר דין. א"כ זהו שייך רק לענין חיוב הזמה דבעינן שיגמר הדין ע"פ. משא"כ על לאו דל"ת בודאי עברו העדים תכף בהעדאתן לשקר. אף שנמצאו זוממין קודם שנגמר הדין. וה"נ עכ"פ עברו על ל"ת ברעך וגו' ונעשו רשעים ונפסלו לכל עדות שבתורה: