אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן כ · ג)
וידידי הרב הגאון וכו' מ' יהושע העשיל שליט"א מרגליות הגאב"ד דווישניווע. כתב לי מכבר לתרץ קושי' עפ"י מ"ש הרא"ש ז"ל בפ"א דיבמות סי' ד' לתרץ קושי' תוס' ז"ל די"א שם בד"ה צרת סוטה דמאי מקשה הש"ס בסוטה (דף ה' ע"ב) אמתני' דספק סוטה חולצת ולא מתייבמת ותתייבם יבומי הא כיון דסוטה ודאי חשיב לה רב כערוה. א"כ סוטה ספק הו"ל ליחשב כספק ערוה. וכתב הרא"ש ז"ל דהא דאמרינן טומאה כתיב בה כעריות. היינו דוקא בסוטה ודאי דכתיב בה טומאה בלשון לאו. אבל סוטה ספק דכתיב טומאה דידה בלשון עשה. אע"ג דאסרינן משום ספק טומאה. לא חשיב טומאה דידה אפי' כספק ערוה. הילכך פריך שפיר ותתייבם יבומי יעוי"ש. ומבואר מדברי' ז"ל דכל שאין עדים שזינתה ונעלם ממנו הדבר. לא חשיבה כערוה אפי' אם כלפי שמיא גליא שזינתה וק"ו בכאן דליכא גם עידי קינוי וסתירה על זנות שתחת אחי'. בודאי אפי' זינתה לא הויא כערוה וחזיא ליבום וא"ש דיכול לגלגל עלי' אותו זנות ושפיר תיבדק. עכ"ד: