אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יט · ה)
וראי' לזה מהא דמוקמינן בש"ס (בדף כ"ו ע"ב) קרא דשכבת זרע. למעוטי שקינא לה דרך איברים ואף דפריצותא בעלמא היא. מהו דתימא בקפידא דבעל תלי רחמנא ובעל הא קפיד קמ"ל. וחזינן דאי לאו דמיעט דרך איברים הו"א דקינוי הוא משום קפידא דבעל אף דאינה נאסרה עלי' בכך. א"כ אף לבתר דמיעט קרא דרך איברים. י"ל דהוא משום דפריצותא בעלמא הוא ולא קרינן בזה ומעלה בו מעל. משא"כ היכא דבאמת זינתה ומעלה מעל באישה י"ל דבת שתי' היא. והא דתנן דכל שתיבעל ולא תהא אסורה לא הי' מתנה עמה. היינו בזנות דאינה תחתי' כגון לאחר גירושין דע"ז קאי במתני'. או אפי' בזנות שתחתי' רק שלא הי' בזה קינוי. דבזה כל שאינה נאסרת ע"י הזנות וגם לא קינא לה ולא הי' בזה קפידא דבעל לא קרינן בה ומעלה מעל באישה ואינו מגלגל עלי'. ולהכי בהא דבעי ר"י מהו שיתנה אדם על נשואין הראשונים. פשיט לה ממתני' דכל שתיבעל ולא תהא אסורה לא הי' מתנה הא אסורה ה"נ דמתני. דמשמע דאפי' בזנות שתחתי' מ"מ בעינן שתהא אסורה עלי'. היינו טעמא משום דעל אותו זנות לא קינא לה ולהכי אי לאו דנאסרת לא קרינן ומעלה בו מעל. משא"כ אם קינא לה ונסתרה אף באופן דאינה נאסרת מ"מ כיון דבעל קפיד והיא מתכוונת למעול מעל באישה בת שתי' היא. ועי' בתוס' ז"ל (דף כ"ג ע"ב) בד"ה ושומרת יבם שהקשו ארש"י ז"ל שפי' דהא דתנן במתני' ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה. דא"ש אפי' ס"ל דשומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה דנהי דמותרת מיהו לא בעי למינסב אשה זונה. והקשו בתוס' ז"ל דאי ס"ל דמותרת ליבמה למאי איצטריך קרא למעט משתי' והא תנן כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא הי' מתנה עמה יעוי"ש ולכאורה נראה מקושי' היפך מ"ש דכל היכא דאינה נאסרת לאו בת שתי' היא. אבל באמת אין מזה ראי' ושפיר הקשו. דל"ש ותמעול מעל באשה רק בכנוסה שזינתה. אבל בשומרת יבם בודאי לא מעלה בו מעל במה שזינתה כ"ז שלא ייבמה. ובזה אם אינה נאסרת בודאי לאו בת שתי' היא: