אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יח · א)
והנה התוס' ז"ל ביבמות (דף י"א ע"א) בד"ה צרת סוטה. ביארו הטעם דאיכא חילוק לענין יבום בין ספק סוטה לסוטה וודאית. דבסוטה ספק הדין דהיא חולצת ולא מתייבמת וצרתה מתייבמת ג"כ. ובסוטה ודאי הדין דהויא כערוה גמורה ופטורה היא וצרתה מן החליצה ומן היבום. וכתבו תוס' ז"ל שם דאף דסוטה ודאי חשיבה כערוה משום דטומאה כתיב בה כעריות. מ"מ על הסוטה ספק אין דין ערוה אף דכתיב בה ג"כ ונטמאה. דלא הויא כערוה רק היכא דכתיב טומאה בלשון לאו. משא"כ ספק סוטה אף דאסרה התורה כודאי. מ"מ לא כתיב בה טומאה רק בלשון עשה. להכי לא חשיבא כערוה גמורה יעוי"ש, ועי' בשו"ע אהע"ז סי' קע"ז סעיף י"א: