אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יז · א)
נדרים (דף ע"ט ע"א) קיים בלבו קיים. הפר בלבו אינו מופר עד שיוציא בשפתי'. וכתב עלה הר"ן ז"ל ונראה בעיני דילפינן לה משתיקה דיום שמעו שהיא מקיימת. דטעמא מאי משום דכיון שעבר יום שמיעה ולא הפר גלי אדעתי' שהוא רוצה בקיומו של נדר. אלמא כל שבלבו לקיימו סגי. אלא דיהיב לי' רחמנא כל ההוא יומא להפרה. משום דעד דערבא שימשא לא מוכח מידי שיהא רוצה לקיים. דדילמא בתר הכי מפר לה כיון דבתר דעתי' בלחוד אזלינן. ומינה דכל שקיים בלבו קיים לאלתר דהו"ל כאילו עבר יום שמיעה עכ"ל. מבואר מדברי' ז"ל דשתיקה דיום שמעו מקיימת והו"ל כאלו קיים בפירוש. משום דכיון דשתיק כולי יומא ולא הפר אנן סהדי דניחא לי' בנדרא. וכ"כ עוד לעיל (דף ע"א ע"ב) בד"ה איבעיא להו גירושין כשתיקה דמיין או כהקמה דמיין וז"ל. משום דכיון דידע ארוס דלבתר גירושין לא מצי מפר. ולא הפר קודם גירושין כמאן דאוקמי' לנדרא דמי. כי היכי דאמרינן דמכי לא הפר ביום שמועה כמאן דאוקמי' דמי עכ"ל. חזינן בעליל דעת הר"ן ז"ל דהא דלא מפר לאחר יום שמעו לאו גזה"כ בעלמא הוא. אלא משום דהו"ל כמאן דאוקמי' לנדרא: