אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יג · ו)
אולם מה שיש לדון בזה אם שייכה בכאן האי חזקת צדקת. דכיון דודאי זינתה וזנות פנוי' לכו"ע אסור מדרבנן י"ל דאבדה בזה חזקת צדקת שלה ויצאה מכלל סתם בני אדם דלא עברי גם אדרבנן ולכן גם לענין איסור דאורייתא כגון זנות דפסול לה אבדה חזקתה. וי"ל להיפוך דאיסור דרבנן קל הוא לאינשי ולאו כו"ע זהירי בי' וכמ"ש הה"מ ז"ל בפ"א מה' אישות דאי לאו דהי' איסור דאורייתא בזנות פנוי' כשי' הרמב"ם ז"ל לא הי' דיינינן חזקה שאין אדם עושה בעלתו בעילת זנות דלאו כו"ע זהירי בדרבנן ומביא מזה ראי' לשי' הרמב"ם ז"ל עיי"ש. וא"כ להני שי' דזנות דפנו' הוא רק איסור מדרבנן. ואפילו לשי' של הרמב"ם ז"ל כתבו הפוסקים ז"ל דבפעם אחת ליכא לאו ועי' בהה"מ ז"ל שם. א"כ י"ל אף דודאי עברה בזה אדרבנן דודאי זינתה מ"מ לענין איסור דאורייתא לא אבדה חזקת צדקת שלה ועי' מ"ש בשלטי הגבורים בשם ריא"ז ז"ל בס"פ מי שאחזו דבמגרש אשתו ונשאת לאחר ונתגרשה וחזר הראשון ובא עלי'. אף דבעלמא אמרינן חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות מ"מ בכה"ג לא חיישינן לקידושי' ואמרינן דבעל לשם זנות משום דאם יבעול לשם קידושין יעבור בלאו דלא יוכל בעלה וגו' ואמרינן דע"כ לא בעל רק לשם זנות. ועבר רק אאיסור דרבנן זנות של פנוי' וקצת יש לחלק מנ"ד. ועי' בתשו' הגרע"א ז"ל סי' קפ"ב. וראיתי להפני יהושע ז"ל במס' גיטין די"ז שכתב בפשיטות בנידון כזה. דכשאנו מסופקין אם זינתה בעודה פנוי' או בתר שנעשית א"א לא שייך להעמידה על חזקת כשרות. כיון דודאי עבדה איסורא שוב אבדה חזקת כשרות שלה יעוי"ש ועי' בס' בה"ל ח"ב ס' א':
שוב מצאתי עתה בס' ברית אברהם חאה"ע סי' י"א שכתב. דהא דאמרינן בסוגיא דהיתה מעוברת דלר"ג נאמנת לומר לכשר נבעלתי מטעם דבודקת ומזנה כמ"ש תוס' שם. הוא מסברת חזקת צדקת כיון דקיי"ל ביו"ד סי' קי"ט דחשוד לקל אינו חשוד לחמור לזה אף דודאי זינתה ועברה אדרבנן מ"מ לענין הדאורייתא לא אבדה חזקת צדקת שלה. ועמש"ש לשי' זו של הרמב"ם ז"ל דגם בזנות פנוי' איכא לאו. ובסי' י"ג החזיק דברי' גם לשי' הרמב"ם ז"ל בפט"ו מה' איסורי ביאה דבחייבי לאווין ג"כ אינו לוקה בבעל ולא קידש יעויי"ש: