אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן יג · ג)
והנראה בביאור שיטת רש"י ז"ל בזה. במה שנלע"ד לבאר טעם מחלקותם של ר"א ור"י לעיל (די"ג) דר"י אמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה לדברי הפוסל בה פוסל בבתה ור"א אמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. וצריך לדעת עומק סברת מחלקותם במאי פליגי. ונראה בזה דהנה מצינו שני מיני חזקות בש"ס. חדא שאינה מבררת לנו הספק ולא נאמרה מכח אומדנא וראי' ורק דמעמידין הדבר בחזקתו הראשונה והוא גזה"כ להעמיד הדבר בחזקתו. ובזה האופן הוו רוב חזקות שבש"ס כמו חזקת פנוי' וא"א וחזקת חיים וכמוהן רבות שלא נאמרו מכח אומדנא וראי'. דאטו משום דהיתה עד עתה בחזקת פנוי' יש לנו אומדנא וראי' שגם עתה היא פנוי' ולא יצאת מחזקתה הראשונה. רק דגזה"כ הוא שמספק אין להוציאה מחזקתה הראשונה והוי בגדר אין ספק מוציא מידי וודאי ומצינו עוד חזקה אחרת בש"ס שבאה מכח אומדנא וראי' והיא מבררת לנו עצם הספק. כגון חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו וחזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דבאו מכח אומדנא שלנו דאנן סהדי שלא פרעו בתוך זמנו וחזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. דסתמא דמילתא הכי הוה שאין אדם פורע בגו זימני' ואין עושה בעילתו בעילת זנות: