אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ח · ט)
אבל באמת לק"מ. דלא אמרינן מוסיף בתרי חתיכות רק היכא דשם אחד הוא דקגרים לשני האיסורין. כגון בחללה שם דאף דזהו איסור אכילה וזהו איסור נשואין. מ"מ שם חללה דחייל עלה גרים לתרווייהו ואמרינן מגו דאתוסף איסור ע"י שם חללה עלי' למיכל בתרומה. חייל נמי שם חללה לגבי כה"ג. משא"כ הכא בא"א ונעשית חמותו: דמה דאתוסף איסור על הקרובות ליאסר בו. לאו משם זה דחמות דבעינן לאסור אמה עלי', וכולי האי לא מצינו דאמרינן במוסיף. מגו דאתוסף איסורא לגבי אדם אחר בחתיכה אחרת ומשם אחר. יחול נמי על האי גברא בהאי חתיכה בזה השם כולי האי לא אמרינן ומ"ש תוס' דאמרינן מוסיף בשני שמות. הוא רק בחדא חתיכה ופשוט:
ולפי"ז אחרי שהוכחנו דאמרינן מוסיף גם מחתיכה לחתיכה. יוצא לנו מזה דאיסור נדה הוה גם לגבה דידה איסור מוסיף. דלא נצטרך לדון מגו דאיתסרא בבעלה איתסרא נמי בכולי עלמא. דזהו רק כולל הוה וכולל לא דיינינן בקל אחמור וכמ"ש. ורק דנקים ונדון כך. מגו דאתוסף איסור נדה על בעלה שנאסרה זי על' ונעשית עלי' חתיכה דאיסורא משם זה דנדה. אתוסף איסורא לגבי דידה נמי שנאסרה בכל העולם ונעשית כולי עלמא עלי' חתיכי דאיסורי ג"כ משם זה דנדה. ואף דהוה בתרי חתיכי. דלגבי בעלה הויא היא החתיכה דאיסורא. ולגבי דידה הויא כולי עלמא חתיכה דאיסורא. מ"מ הא גם בכה"ג דיינינן מוסיף. וכיון דהוה שפיר מוסיף ניחא דחל בקל על חמור. וא"ש מאי דלא הקשו תוס' מזה: