אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ז · יח)
ומה"ט הייתי אומר ג"כ להיפך דגם באופן שלא קיים המצוה כגון שהי' מצוה הבאה בעבירה, מ"מ קנה אותה. בשגם דלא גרע מביאת זנות דג"כ קנאה. אלא שראיתי להחת"ס ז"ל בחלק ששי בחי' לפרק לולב הגזול ד"ל שכתב לתרץ קושי' תוס' ז"ל ביבמות ד"כ ע"ב גבי הא דאמר רבא שם דלהכי לא דחי עשה לל"ת בח"ל משום דאפשר בחליצה ופריך הש"ס מברייתא דאם בעלו קנו. והק' בתוס' שם וז"ל תימא דרבא גופי' מותיב מהך ברייתא והשתא איתותב מינה. וכתב החת"ס ז"ל לתרץ דלק"מ דרבא לטעמי' דלא ס"ל שם הא דמצוה הבאה בעבירה. ולהכי אם בעלו קנו וסתם ש"ס אסיק בתיובתא. דס"ל מהב"ע דאורייתא. יעו"ש שבאו דברי' בקצרה. הרי דפשיטא לי' דאם לא קיים המצוה לא קנה ג"כ. ולענ"ד הי' נראה דקיום המצוה אינו תלוי בקנין. וצ"ע רב ותלמוד גדול בכ"ז אבל באין ראי' ברורה לזה בטלו דברינו נגד מה שנראה מדברי החת"ס ז"ל: