אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן ב · ז)
והי' נ"ל בזה עפ"י מאי דמצאתי בפי' רבינו חננאל ז"ל שכתב שם וז"ל ואמרינן בעיקר הרגל כלומר בתחלת הרגל בעת בואו להקביל פנים בעזרה דברי הכל ראיית פנים בקרבן כי פליגי וכו' עכ"ל ונראה לי מדברי' ז"ל דאינו מפרש כפרש"י ז"ל דעיקר הרגל היינו יו"ט ראשון ולומר דביו"ט ראשון חייב להביא בכל פעם שנכנס. ורק דעיקר הרגל היינו ביאתו בראשונה להקביל פנים. ולפי"ז לא יהי' מוכרח כלל דביום הראשון חייב להביא בכל פעם שנכנס אף אם קיים פעם אחת מצות ראיי'. ובאמת לא מצאתי מבואר כלל ברמב"ם דין זה דביום ראשון חייב להביא בכל פעם ופעם שנכנס ע"כ נ"ל דמפרש דברי הש"ס כפיר"ח ז"ל דעיקר הרגל היינו בעת בואו להקביל פנים בעזרה. שהוא יום ראשון או תשלומי ראשון. והיינו ראיית פנים הראשונה החיובית דעלי' קאי הלאו דל"י פני ריקם. אבל מכיון שקיים פעם אחת המצוה שוב אין עלי' הלאו דולא יראו:
וא"ש מאד למ"ש לעיל דע"כ מאי דמחויב בעולת ראי' בבא להשלים הראיית פנים הוא לאו מצד תשלומין כמו הראיי' עצמה. רק דאותה ראי' עצמה כיון שבאה לתשלומי ראשון. מקריא עיקר הרגל. דהוא תחילת בואו לעזרה להקביל פנים. וע"ז הראיי' הראשונה קאי הלאו דולא יראו פני ריקם. וזהו כוונת הש"ס דבעיקר הרגל כו"ע ל"פ דראיית פנים בקרבן. דלכאורה לפר"ח ז"ל קשה מאי קמ"ל. אכן למ"ש א"ש. דר"ל עיקר הרגל תחלת בואו לעזרה להקביל פנים. אף אם הוא בשני רק דבאה לתשלומי ראשון וכמ"ש הרמב"ם ז"ל. והוא חידוש גדול בד' הרמב"ם ז"ל ולא אומר קבלו דעתי. רק דנראה לענ"ד לכאורה לומר כן. וצריך עוד ישוב בזה ועי' בכ"מ פ"א ה"א: