אפיקי ים חלק א· רבי יחיאל מיכל רבינוביץ
סימן א · ז)
ונראה עוד דתליא בשני תי' תוס' ז"ל לקמן (דף פ' ע"א) בד"ה אתה מדחהו מחגיגתו שז"ל. וא"ת השתא כשמשלחהו לדרך רחוקה נמי מדחהו מחגיגתו שאינו יכול לבוא ביו"ט מחוץ לתחום וכיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני. וי"ל דיכול לבוא ולעשותו ביום ראשון מה"ת דתחומין דרבנן. ועוד נהי דכשישלחהו בדרך רחוקה עד שעת שחיטה שלא יוכל לחזור לירושלים מבעוד יום. מ"מ יכול לבוא תוך התחום ויכנס למחר. ועוד טמא וחיגר דלא חזי בגופו בראשון לא חזי בשני. אבל הכא מחזי חזי אלא שלא יוכל לבוא וכי הוי יום ראשון בשבת אע"ג דלא חזי אמרינן באלו דברים (דף ע' ע"ב) דעביד באינך יומי עכ"ל. ועי' תוס' (חגיגה ד"ב ע"א) ד"ה איזהו. וע"ש בטו"א שהאריך בזה דמ"ט יש לו תשלומין כשחל יום ראשון בשבת. ולפי"ז נראה דאם נאמר כמו דס"ל לתוס' ז"ל בתי' קמא. דגם היכא דלא חזי מחמת שהיום גורם ג"כ אין לו תשלומין ולא אמרינן דהוי כאנוס והוא מחזי חזי. א"כ גם טמא בראשון אף למ"ד שו"ז על טמא שרץ וטמא דקרא רק בלא חזי למיכל לאורתא. מ"מ בודאי לא חזי מקרי דלא עדיף מאנוס מחמת איסור יומא. ועוד דכ"ש הוא דעכ"פ הריעותא בגופו. משא"כ אם נאמר דהיכא דמעוכב מחמת היום יש לו תשלומין. א"כ י"ל קצת דגם טמא אף דלא חזי בגופו מ"מ כיון דלא דחי' רחמנא רק משום דאנוס הוא דכאיב לי' פומי'. הוי כאנוס דעלמא דיש לו תשלומין. דמה לי אם אינו יכול לבוא לעשות מצד איסור תחומין, וכן להקריב מחמת איסור שבת. או שאינו יכול לאכול מצד איסור טומאה. אף דקצת יש לחלק. אבל למ"ד אין שו"ז על טמא שרץ. אף דחזי למיכל לאורתא רחמנא דחי'. וא"כ שפיר מקרי לא חזי. ועי' בש"ס (בדס"ט ע"ב):
ולפי"ז נראה דאף דהרשב"א ז"ל כתב דלמ"ד שו"ז על טמא שרץ וטמא דקרא מיירי בטמא מת בששי שלו לא אצטריך רק לאשמועינן דעביד בשני אף דלא חזי בראשון. מ"מ אף להאמת אין ללמוד מזה לעלמא היכא דהטומאה פוטרתו לגמרי כמו בחגיגה שפטור הוא אף דיכול לשלוח חגיגתו. מ"מ פטור דילפינן מעולת ראי' כמ"ש תוס' לקמן (ד"פ ע"א) ואין ללמוד בזה דיש לו תשלומין. מטומאה דפסח דיש לה תשלומין בשני. דשאני התם דבאמת חיובי מחייב בפסח רק דאנוס הוא מצד איסור טומאה. וי"ל דגילה לן קרא דזה לא מקרי לא חזי בראשון. משא"כ היכא דהי' פטור לגמרי בראשון מצד טומאתו. בכה"ג בודאי אין לו תשלומין. כיון דלא חל עלי' חיובא כלל בראשון לא שייכה תשלומין. וא"כ א"ש לעולא דס"ל שו"ז על טמא שרץ. אין ללמוד מפסח לעלמא דשאני טומאה כמ"ש. ושפיר אמר דבטמא בראשון פטור מחגיגה אף כשנטהר בשני:
וצ"ע לי עוד בזה דברי הרשב"א ז"ל עצמו שבתוס' ז"ל לקמן (דף צ"ג ע"א) בד"ה אלא. שכתב דלרב יהודה דס"ל דדרך רחוקה הוי כל שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה. לא איצטריך גם דרך רחוקה לגופי' כיון דלא חזי למיכל ואיש לפי אכלו כתיב. ורק דאיצטריך למיכתב דלא נימא כיון דלא חזי בראשון לא ליעבד בשני. ולמה שביארתי צ"ע. דאף אם יש פנים לומר דטמא מקרי לא חזי משום דהאיסור מעכבו והוי כמעוכב מחמת איסור תחומין ביו"ט או מהקרבה בשבת. אבל מ"מ פשוט לכאורה דאם הוא בדרך רחוקה ואינו יכול לבוא. וגם בסוסים ובפרדים אינו יכול לבוא דבאופן זה מיירי בתוס' שם עי"ש. א"כ הוא אנוס גמור. והיכי ס"ד בזה דמקרי לא חזי בראשון. דאין לך אונס גדול מזה. ועיקר תשלומין דשני בשגג ונאנס בראשון הוא. וצ"ע: