פרק ז · אות ט
ט וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ (אסתר ג, ה), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ (תהלים סט, כד): תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים מֵרְאוֹת. לְפִי שֶׁמַּרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים מוֹרִידוֹת אוֹתָם לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, ב): וַיִּרְאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. (בראשית ט, כב): וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן. (בראשית כח, ח): וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן. (במדבר כב, ב): וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר. (במדבר כד, א): וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ. אֲבָל מַרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים תּוּאַר, לְפִי שֶׁמַּרְאִית עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲלָה אוֹתָם לַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, ב): וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. (בראשית כב, יג): וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל. (בראשית כט, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָֹּׂדֶה. (שמות ג, ב): וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה. (במדבר כה, ז): וַיַּרְא פִּינְחָס, לְפִיכָךְ הֵם שְׂמֵחִים בְּמַרְאִית עֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, מב): יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ.