פרק ו · אות ח
ח וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים (אסתר ב, יא), לִשְׁאֹל עַל כִּתְמָהּ וְעַל נִדּוּתָהּ. לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָהּ כְּשָׁפִים. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה דָרַשְׁתָּ שְׁלוֹם נֶפֶשׁ אַחַת, לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, חַיֶּיךָ סוֹפְךָ לִדְרשׁ שְׁלוֹם אֻמָּה שְׁלֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.