פרק ד · אות ד
ד רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת הָיוּ נִכְנָסוֹת אֵצֶל רַבִּי, אַחַת שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא וְאַחַת שֶׁל בֵּית רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי, כְּשֶׁנִּתְחַתֵּן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי לְרַבִּי בִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס תְּחִלָּה וְלֹא הִנִּיחָן רַבִּי אַמֵּי, אָמַר לָהֶם כְּתִיב (שמות כו, ל): וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ, וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּט לָעֵצִים, אֶלָּא קֶרֶשׁ שֶׁזָּכָה לִנָּתֵן בַּצָּפוֹן יִנָּתֵן בַּצָּפוֹן, וְשֶׁזָּכָה לִנָּתֵן בַּדָּרוֹם יִנָּתֵן בַּדָּרוֹם. בְּעוֹן דִּימַנּוּן מֵאֵיכָן, אֲמַר לוֹן רַבִּי סִימוֹן מִן דָּרוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א, ב): וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה. אָמַר לוֹ רַבִּי מָנֵי הֲדָא בַּמִּלְחָמָה בְּרַם בְּמִנּוּי רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה, אַף הָכָא כֵּן רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.