פרק ג · אות טו
טו וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַחֵמָה חוּת פַּח זִיקָא בְּכָרְסְיֵהּ, וּנְפַח בְּקִיטְמֵיהּ, וּזְרֹק גּוּפְרִיתָא בְּאַתּוּנֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנֶּהֶרְגָה וַשְׁתִּי עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר, לֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לָהֶם בְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ, שְׁכִיכָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכִיכָה, אֵימָתַי שָׁכְכָה חֲמָתוֹ, כְּשֶׁנִּצְלַב הָמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, חֲמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.