פרק ג · אות ט
ט דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְפַרְסֵם סְעוּדָתָהּ שֶׁל וַשְׁתִּי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר כָּל כָּךְ לָמָּה, לְהוֹדִיעֲךָ לְאֵיזוֹ שַׁלְוָה אֶסְתֵּר נִכְנֶסֶת. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם כָּךְ לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. אֵין גַּם אֶלָּא רִבּוּי, מַה זֶּה בְּשִׁשָּׁה נִסִּין, אַף זוֹ בְּשִׁשָּׁה נִסִּין. מַה זֶּה בְּמִינֵי יְצִיאוֹת, אַף זוֹ בְּמִינֵי יְצִיאוֹת. מַה זֶּה בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף זוֹ בִּסְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף זוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כַּהֲדָא צַרְצְרָא דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּדִילָהּ וּדְלָא דִילָהּ. דָּבָר אַחֵר, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, גַּם, וְגַם. הִגִּיעַ מַשְׁתּוֹתָא שֶׁל וַשְׁתִּי, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִגָּמֵם, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִבָּצֵר. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל וַשְׁתִּי לִדָּרֵךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר הִגִּיעַ עֵת זְמַנָּהּ לִמְמָת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וגו'.