פרק ג · אות ה
ה כְּתִיב (תהלים י, יד): רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ שֶׁעֵשָׂו הָרָשָׁע בָּא וְעָתִיד לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִצְחָק וְאוֹמֵר לוֹ (בראשית כז, לט): הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְחוֹבְשָׁן בְּבֵית הָאֲסוּרִין וְאוֹמֵר לָהֶם אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת יָבוֹא וְיַצִיל אֶתְכֶם מִיָּדִי, אֶלָּא יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, שְׁנֵי יְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁתַּיְרוּ לוֹ, זֶה רוֹמוּס וְרוֹמִילוּס, נָתַתָּ רְשׁוּת לָהּ לַזְּאֵבָה לְהָנִיקָן, וּבַסּוֹף עָמְדוּ וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִין גְּדוֹלִים בְּרוֹמִי. דָּבָר אַחֵר, רָאִיתָ כִּי אַתָּה עָמָל וְכַעַס וגו', אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָאִיתָ נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע שֶׁבָּא וּמַחְרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁלְשְׁלָן בַּקּוֹלָרִין, לָתֵת בְּיָדֶךָ, וְהָיִיתָ מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עַל יִרְמְיָה וְאוֹמֵר לָנוּ (ירמיה כז, ז): וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם אֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ וגו'. עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה, לְמָחָר הוּא בָּא וְנוֹטֵל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְנוֹתְנָם לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם (דניאל ג, טו): וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, אֶלָּא וְלֹא עוֹד יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, יְתוֹמָה אַחַת שֶׁנִּשְׁתַּיְרָה לוֹ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ אָגוּסְטָא בְּמַלְכוּת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ, זוֹ וַשְׁתִּי.