פרק ב · אות ח
ח מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָרָאוּי לְכֶסֶף לַכֶּסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב לַזָּהָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אִם כֵּן נִמְצֵאתָ מַכְנִיס שִׂנְאָה בִּסְעוּדַת אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ וְהָיוּ מְצֻפִּים בְּזָהָב. וְרַבִּי תַּחְלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מְכֻפָּתִין בִּכְפָאתִין שֶׁל כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַגָּשִׁישׁ הַחִיצוֹן שֶׁל זָהָב, וְהַפְּנִימִי שֶׁל כֶּסֶף.