פרק ב · אות ה
ה וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה (אסתר א, ה), וּבִמְלוֹאת כְּתִיב, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וגו' מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר שִׁבְעָה חוּץ מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר שִׁבְעָה עִם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים. אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲדָא שׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּבֵית קוֹמְטִיטוֹן הָיָה, מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה מָצוּי בָהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ שָׁם וּבָרְחוּ. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר עָטַל, יְהוּדִים הָיוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה, אֲמַר לוֹן אוֹתוֹ רָשָׁע, יָכוֹל אֱלָהֵיכוֹן עָתִיד דְּעָבֵיד לְכוֹן יוֹתֵר מִכֵּן, אָמְרוּ לוֹ (ישעיה סד, ג): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה, אִם כִּסְעוּדָה זוֹ הוּא עוֹשֶׂה לָנוּ אָנוּ אוֹמְרִין לוֹ כְּבָר אֲכַלְנוּהָּ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.