אור ברסלב
אספת גאונים סימן יט

אספת גאונים· רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא

סימן יט

סימן יח

ע"ד העיפוש ב"א איך להתנהג עם שכירות הבתים אם כבר נתן כל השכירות או מחצה או לא נתן כלום הנה ראיתי אשר נדפס פס"ד בס' המרדכי בשם חכם א' מהורר מנחם מטיקטין ובאשר לא ישרו דבריו בעיני אכתוב מה שיורני מן השמים ותחלה אכתוב מה שנמצא בדברי פוסקים בדין נפל ונשרף הבית והנה בתשובת מיימוני ב' תשובת דסתרי אהדדי בסי' כ"ד פי' בשם הרשב"א בעל התו' דמסתברא דבנפל ונשרף הבית צריך לשלם השוכר אף מה שלא דר בו דכל דמי שכירות הבית ברשותו ומחוייב ליתן כל השכר אף דלאחר נפילה ושריפה אע"ג דלכאורה דמי לספינה זו ויין סתם דאמרינן התם אם נתן אמאי לא יטול. דיש לחלק דהתם יפה כח האומר סתם כיון שחבירו פי' זה. ע"כ האומר סתם ידו על העליונה אבל בנשרף ונפל אמרינן מזל דהשוכר גרם וצריך לשלם הכל. אבל בסי' מ"ז מביא תשובת מור"ם דמדמי לה ממש לספינה זו ויין סתם והי' מהראוי להחזיר אף השכר שכבר נטל רק דשאני הכא דאמר לי' אילו עד הכי בעית למידר לא אגרא בעית למיתיב. והנה למעשה הסכימו רוב הפוסקים לדעת מור"ם דבנפל אינו משלם רק מה שדר בו וא"כ ה"ה בנשרף ואם הבית קיים והשוכר מת או נברח מחמת אונס הנה לדעת מור"ם דלעיל דקיי"ל כוותי' בנפל ונשרף דדמי לספינה זו ויין סתם הנה במת השוכר הוא להיפך דדמי לספינה סתם ויין זה דהמשכיר שהוא כעין בעל הספינה אומר אנא הא קאימנא והיה מן הדין דצריך לשלם הכל ואף אם לא נתן יתן מיהו במרדכי מביא תשובת מור"ם דיש לחלק בין ספינה לנדון זה דהת' גבי ספינה גם בעל הספינה אבד ספינתו ע"כ יכול לומר אנא הא קאימנא אבל בבית שמת המוכר שאין בעל הבי' מפסיד רק בטול שכירתו ודמי לאונס שאירע לב"ה ופועל פסידא דפועל מאחר שאין הפועל מפסיד רק בטול הזמן ה"ה הכא פסידא דמשכיר וכן חלקו התו' פ' האומנין בשם ריב"ן ובתשובת הרשב"א כ' בשם הראב"ד סי' אלף כ"ח דהשוכר שמת מחויב לשלם כל השכירות לבע"ה דשכירות ליומי' ממכר הוא ולפי טעם זה הי' הדין כן גם בנפל ונשרף הבית וכבר כתבנו דלא קי"ל הכי אלא די"ל דעיקר הטעם הוא דמדמי לי' לספינה סתם ויין זה ואינו מחלק החילוק של מור"ם. ובב"י רצה להסכים דעת התו' פ' חזקת הבתים דנ"א עם דעת זה מדכתבו התו' דגדול כחו של שוכר דאפי' מת תוך הזמן המקום מושכר ליורשים ואין זה ענין לנ"ד דודאי אם ירצו היורשים לשלם כל השכירות ירשו הזכות של אביהם אבל אם אין היורשים רוצים מזה לא איירי התו' כלל. וכל זה באונס שאירע להשוכר או להמשכיר לבד ומן הדין הי' ראוי לומר מזלו גרם כמו בשוכר שדה ואכלה חגב דאמרינן מזלו גרם רק דצריך לחלק דהתם הי' השכירות הן לרווח הן להפסד וכשם שאם יתברך זרע השדה שהוא של השוכר כן אם אכלה חגב אבל אם מת השוכר ואינו דר בבית ה"ל פסידא דמשכיר לדעת מור"ם דמשכיר הוה כמו פועל המשכיר עצמו ומאחר שאין לשניהם היזק מכיסם א"צ לשלם רק מה שעשה אבל במכת מדינה דמשנה שלימה שנינו דמנכה לו מן חכורו אפי' קבל במעות ואם אירע מכת מדינה להמשכיר כגון שנשרפו כל בתי העיר כבר מבוא' בתשובת מיימוני סי' כ"ז דאפי' למאן דס"ל דנשרף הבית היה פסידא דשוכר וצריך לשלם אף מה שלא דר בה במכת מדינה מודה אם נשרף כל בתי העיר ומכ"ש לדעת מור"ם דאפי' בנשרף ונפל גרידא דהוה פסידא דמשכיר ואצ"ל במכת מדינה דא"צ לשלם רק מה שדר בו אבל במכת מדינה של השוכר כגון אם ברח מחמת עיפוש ב"מ פשוט לדעת מור"ם דס"ל במת השוכר הוא פסידא דמשכיר מכ"ש במכת מדינה דא"צ לשלם רק מה שדר בו אלא אפי' לדעת הראב"ד שהביא הרשב"א בתשובה דבמת השוכר פסידא דשוכר דשכירות ליומי' ממכר הוא מודה הוא דבמכת מדינה דליכא למיתלי במזל השוכר דהא גם המשכיר ברח מן העיר ואם רוב העיר ברחו הוה מכת מדינה וא"צ לשלם רק מה שדר בו ואם לא ברחו רוב העיר רק בית א' נתעפש זה תלוי במחלוקת הנ"ל במת השוכר וכמו שהכריע מהרמ"א דהכל תלוי במי שמוחזק. ולדעת מוהר"מ פ"א ח"ה איש הירא ורך הלבב שברא מאימת העיפוש לדידי' הוה כמו אונס ותלוי בפלוג' הנ"ל אכן יש לדקדק אם אחר שעבר זמן העיפוש שהשוכר הדר לביתו ורוצה לנכות לו משך זמן העיפוש ולדור מכאן ולהבא והמשכיר א"ל אם תשלם במילואו הרי טוב ואם לאו אזי בטל השכירות ואני חוזר מן השכירות ומשכיר לאיש אחר בזה צ"ע הדין עם מי. והנה דברי מהר"מ פאדווה מלא ממום הנולד להבא אין השוכר יכול לנכות בע"כ של משכיר כי יאמר לו המשכיר אם רע בעיניך השכירות הנח ודבר זה שייך בנ"ד דמהר"ם פאדווה שהחנות עדיין הוי ראוי להלואה רק שנתקלקלה קצת אבל אם נתקלקלה הדבר לגמרי כגון אם נשרפה כל העיר (לא). כללו של דבר אין לחלק בין הניכוי לחזרה כי החזרה היא הניכוי כי מיום שנשרף הבתים ופסק מללמוד הנערים השכירות בטל. ודברי הפס"ד מכאן עד סוף הדיבור בלואים לכן לא העתקתי:

תוכן העניינים

אספת גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה