אור ברסלב
אספת גאונים סימן יב

אספת גאונים· רבי יעקב מלובלין, רבי העשיל מקראקא

סימן יב

סימן יא

יעיין מכ"ת בהלכות גזילה סי' שע"ד בהג"ה שכ' וז"ל וכ"ז לא מיירי אלא בשלא הכיר בה שהיא גזולה וקנאה אבל אם הכיר בה וקנאה לא קנה לוקח והוא מדברי ה' המגיד וכו'. וצ"ע דהא כתבו לפני זה בסי' שע"ג היתה ההוצאה יתירה על השבח כיון שהכיר בה וכו' שהקרן נוטל מהגזלן מנכסים משועבדים והוא מדברי הרמב"ם פ"ט דגזילה ומשמע דקאי אהכיר בה נמי גובה מנכסים משועבדים וא"כ קשה דהא בגמרא פרק איזהו נשך דע"ב ע"ב פריך אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד וכו' ומשני הכי השתא אי למ"ד ניחא לי' דלא ליקרי גזלנא וכו'. וא"כ אי בהכיר בה גובה ממשועבדים א"כ ע"כ צ"ל דשייך למימר ניחא לי' דליקו בהימנותא או דלא ליקרו גזלנא דאלת"ה לא הי' גובה ממשועבדים וא"כ גם על המ"מ יש לתמוה שכ' סתם על הרמב"ם דהדין הוא דהכיר בה לא קניא וזה דוחק דהרמב"ם לא קאי אלא היכי דלא הכיר בה דלא הוה לי' לסתום אלא לפרש ועוד דבהדיא איתא בדברי בעל התרומות שער מ"ז וז"ל וכן מי שמכר שדה לחבירו והכיר בה שאינו שלו בעת שלקחו וטרפוה ממנו הבעלים ונמצא שדמי המקח חזרו הלואה וטורף אותו מן המוכר אף ממשועבדים דכמלוה בשטר דמי עכ"ל הרי להדיא דס"ל דהכיר בה גובה ממשועבדים ולא הביא שום חולק עליו מיהו אין ראי' מדברי בעל התרומות דבע"הת ס"ל להדיא סוף השער דלעיל מיני' דהכיר בה וחזר ולקחה מבעלים הראשונים דקנאה הלוקח מן הגזלן ועוד נראה להביא ראי' מגמרא דב"ק דצ"ב ע"ב דרצה לאוקמי הך דשבח קרקעות בלוקח ובהדיא איתא בברייתא דלוקח גובה מנכסים משועבדים אף דלא ניתן לכתוב כלל ואף שנדחה לפי האמת דאפי' שבח אינו גובה מן הגזלן אם הכיר בה מ"מ מאיזה טעם ס"ל למאי דס"ד שיגבה אף ממשועבדים ומיהו י"ל דלמאי דכתבו התוס' דכיון דקיבל אחריות גובה אפי' שבח מהגזלן א"ל דאף לענין זה רוצה במכירתו שהרי קבל עליו אחריות מ"מ קשה דאמאי פ' מהרמ"א בלי שום חולק ואין להק' מדברי בעל התרומות שכ' דבן שמכר מה שיירש מאבא שגובה ג"כ מנכסים משועבדים אע"ג דקאמר בגמרא דהא לא סמכי' דעתי' וא"כ נימא לא ניתן לכתוב י"ל דהטעם הוא כמ"ש הבע"הת דלא בעי בגמ' הני טעמא אלא היכי שאחרים מבטלין המקח משא"כ במוכר קרקע שלו לא עמ"ש. וא"כ זה מיקרי ג"כ קרקע שלו לאחר מיתת אביו. ואגב זה באתי להקשות שכ' בע"הת דהיכא דקניא באסמכתא ג"כ גובה ממשעבדי ולא ניתן לכתוב משום איסור ריבית כיון דלא בתורת הלואה כתבו ולא קץ לי' לית בי' שומא משעת כתיבה. ועוד דלגבי קרן מיהא ניתן לכתוב הוא עיי"ש. והרשב"א בסי' ע' הביאו ב"י כ' דבכה"ג לא ניתן לכתוב וכן סתם בעל הש"ע ובאמת לכאורה יש להקשות אטעם שני שכ' בע"הת דמ"מ לגבי קרן ניתן לכתוב משמע אף דהוי שומא משעת כתיבה מ"מ לגבי קרן ניתן לכתוב וא"כ קשה הא מ"מ הוה כשטר שיש בו ריבית שאינו מכר שאינו גובה אפי' הקרן מנכסים משועבדים שמא יגבה בו את הריבית. אבל אין זה קושיא כלל דהכי הוי כניכר הריבית כיון דהתנאי ידוע לעדים א"כ ממילא לא יגבה בו את הריבית ויחזור הפירות שאכל משא"כ אם אינו ניכר הריבית וכן לא בא לומר דהעדים פסולים שחתמו על השטר שיש בו ריבית די"ל דהעדים לא ידעו מזה התנאי שיחזירנו לו אם יהיה לו מעות אבל קושיא הראשונה במקומה עומדת. ועוד יש לי דברים אם יסכים מעל' ולא ישלח לי הכתבים שלי מה ששלחתי למע'. עד הנה הטרוד יושע העשיל:

תוכן העניינים

אספת גאונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה