הנהגות טובות כ''ט סעיפים
א. מדת הצניעות מחיבת גם את התסרקת. אין להגרר לתסרוקות מודרניות שיש בהן פריצות של חקי הגויים.
ב. אפור ובשמים מגזמים סותרים את דרכי הצניעות.
ג. אין לענוד תכשיטים באפן ראוותני וצעקני. לכן, יש להסתפק בטבעת אחת והעיקר לא יותר מדי.
ד. לעיסת מסטיק יש בה בטוי של קלות הדעת וחסר עדינות, ויש להמנע מהרגל מגנה זה העומד בסתירה לעדינות הטבעית של בת ישראל.
ה. אסור לקרא ספרי ספריה שאינם על טהרת הקדש. וכל שכן עתונים וחוברות פסולים למיניהם, שחמורים יותר מעבודה זרה.
ו. אין להשתתף במופעים, תכניות ואגדות למיניהם שאינם תואמים את רוח תורתנו הקדושה. ולהתחבר רק בחברה שיש בה יראת שמים כמו שכתוב (תהלים קיט, סג) ''חבר אני לכל אשר יראוך''. ושומע לעצה חכם.
ז. להתחזק מאד במצות כבוד אב ואם. שהמכבד את הוריו כאלו מכבד את הקדוש ברוך הוא. יש ל ילמד ולשנן היטב הלכות כבוד הורים מספר בן איש חי וספר ילקוט יוסף.
ח. להשתדל בכל יום לעשות פעלה של חסד לשני, ואפלו התיחסות בנעימות ובאהבה. ולהשתדל לסיע ולעודד שגם זה חסד גדול. ובספר תהלים (קט, ו טז) מבאר עד כמה חמור ענשו של מי שלא עושה חסד לאחרים (מדרש רבה פרשת בהר).
ט. להזהר הימב מכל נדנוד של שקר בדבור. תורתנו תורת אמת, וחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, וסוד ההצלחה להיות איש אמת.
י. להמנע מהרצאות גברים לנשים בלבד. אלא רק ירצה לגברים והנשים בעזרה, וזהו כבוד וצניעות האשה. יש להמנע מלשוחח עם גברים, כאשר אפשר לפתר את הבעיה דרך הטלפון. וגדלות האשה בצניעותה.
יא. כתוב בספר ''ארי עלה מבבל'' של הגאון החסיד רבי יעקב מוצפי זצ''ל (עמוד נח): שבימינו מצוה לאשה להתפלל בבית מלבוא לבית הכנסת בשבתות. וכן כתב באגרת הגר''א. בכדי שלא לגרם חס ושלום כמה מכשולים שונים לעצמה, וגם לאחרים. כל כבדה בת מלך פנימה. עד כאן דבריו. וכמובן אם יש כללי צניעות מתאימים, יכולה לבוא. והעקר לבוא לבית הכנסת כשיש הרצאות ושעורי תורה שבהם מתחזקים בתורה . ויראת שמים, ואין השפעות שונות של חסר צניעות, לשון הרע וכו' וכו'. ושומע לעצה חכם. וכשיש בבית אזכרה או מסבה וכן במקום צבורי, יש להזהר שלא תעמד האשה להתפלל במקום שמושך תשומת לב להסתכל עליה. גם להתפלל צריך צניעות.
יב. לפי דעת הזהר הקדוש אין לנשים ללוות את המת כלל. ויש בזה סכנה גדולה בין לחיים ובין למתים. ואפלו לצאת מפתח החצר צריכות להמנע. וכן המנהג בירושלים שלא לתת לנשים ללכת אחר המת, ואפלו להסתכל מהגזוזטרא לא נותנים להן (יקרא דחיי סימן י). וכן ראוי לנשים שלא ילכו לבית הקברות לעולם, וכשיש צרך גדול מאד יש להתיר.
יג. הנהגה טובה לאשה ללמד כל יום סדר קבוע לפי הזמן שברשותה, ספרי מוסר, הלכה ופרוש רש''י על התנ''ך, וכן אמירת פרקי תהלים.
יד. יש להקפיד מאד שלא לקרא ספרי ספורים ומעשיות למיניהם שאינם מחדירים יראת שמים והשקפות טהורות. וכל שכן ספרי ספורים שיש בהם תועבה ואפיקורסות חס ושלום, שצריכים לברח מהם כבורח מן האש. וכן עתונים וחוברות המדפסים יום יום, חובה קדושה להמנע מלקרא בהם ואפלו לנגע בהם. ודינם כדין עבודה זרה ממש. רק ספרים הממלצים על ידי גדולי הדור שליט''א, הם החשובים לקריאה.
טו. כשיש אנשים זרים בבית בשבת קדש ומסבות משפחתיות, תקפיד האשה שלא לברך בקול רם, וכל שכן שלא תשיר שירי שבת. וכן שלא תמזג משקאות חריפים לאורחים. בעל הבית יטפל בגברים ובעלת הבית בנשים.
טז. מתנה יפה לבת מצוה ביום המיחד שמקבלת על עצמה על התורה והמצוות, לקנות לה מטפחת או כובע יפה לכסוי ראשה כשמברכת ומתפללת, שלא להזכיר שם שמים בראש מגלה יחוה דעת חלק ה סימן ו.
יז. כידוע, משלוח מנות בפורים לא יתן איש לאשה שלא יבואו לידי ספק קדושין, וגם מראה הרגל דבר וחבה חס ושלום (ארח חיים סימן תרצה). ומכאן, שיש להזהר שלא לתת מתנות איש לאשה או להפך, רק על ידי הוראת חכם. ולפי זה, מה שיש נוהגים כשמבשלים מאכל משבח וכו' ומחלקים לשכנים, אם דבר זה גורם חבה וסקרנות על אותה אשה ומשבחים ומפארים וכו' וכו' או שזה גורם שהבעל מצטער שאשתו אינה יודעת לבשל כמו שכנתה, יתכן שיש לשמר מרחק מטעמי צניעות וקדשה. והחכם עיניו בראשו להנות ממעשי ידי אשתו ותו לא. וכן להעביר קלטות וספרים וכיוצא בזה איש לאשה, אפלו על מנת לשמע ולהחזיר, יש להמנע. כי הקשר שנגרם על ידי זה, אינו קדוש. ויוסף הצויק אמר ''ואיך אעשה'' ולא אמר ''ואיך נעשה'' , שלא להראות קשר עמה. ואשרי המבין זאת.
יח. זהירות הנשים בלכתן לטבילת מצוה שיהיה בצניעות גדולה, ולא לספר לבעליהן על נשים שהיו עמהן בבית הטבילה (יעלזו חסידים דף שפו). ובכלל, יש להזהיר שלא לספר לבעל על נשים וכיוצא בזה.
כ. כשיש אזכרה בבית ויש דרשן מצין היודע להלהיב לתורה וליראת שמים, מתר לנשים להכנס לפנת החדר שיש שם גברים כדי לשמע ולהתחזק. דבר זה עדיף מאשר שיהיו בחדר אחר ולא ישמעו כלום, וחבל.
כא. אסור לבנות רוקות ופנויות למבל במקוה. ואפלו בערב ראש השנה וערב יום הכפורים לא יטבלו. עד שעת חפתן בשעה טובה ומצלחת (טהרת הבית חלק א' עמוד לו).
כב. יש להזהר מאד שלא להסיע פקידה מהעבודה הביתה מטעמי צניעות וחשש לקלות הדעת. וכשיש הכרח ובאפן עראי, אך ורק על ידי שאלת חכם.
כג. במקום שמצויים גברים כגון בבית הכנסת ובית המדרש וזקוקים לנקיון ותחזוקה וכיוצא בזה, עדיף להעסיק אנשים ולא נשים ועל כל פנים, ''ותשועה ברב יועץ'' (משלי יא, יד).
כד. יש לדעת שבשמירת גדרי הצניעות והקדשה חיב הבעל לנהג גם אצל בני משפחתה של אשתו וקרובותיה, כולל שמירת העינים ולהמנע משחוק וקלות ראש, ושלא להרבות שיחה עם האשה. שזה חיוב מהאוריתא של הרחקה מעריות (שלום באהלך דף לא).
כה. יש להזהיר בעלי השקעות שלא להשקיע כסף בבתי מלון, מפני שהרוחים שמקבלים מערבים בתועבות רחמנא לצלן, ויש לעשות שאלת חכם. ומכאן מודעה רבה לנוסעים לסוף שבוע לבית מלון, אף שהצבור חרדי מאד והכל על טהרת הקדש, מכיון שיושבים משפחות משפחות בשלחנות נפרדים בחדר האכל ואין מחיצה, יש להזהר מאד בשמירת העינים ושלא תהיה קלות ראש חס ושלום. (ובדרך אגב בבתי המלון פועל דוד חשמל גדול לחמום מים לכל החדרים ואסור בהחלט לפתח מים חמים בשבת קדש בבתי מלון אלה, שיש בזה חשש אסור מן התורה. ויש לעוררם על כך בזמן הדרשה שם).
כו. פגישה למטרת שדוכין ב''לובי'' של בית מלון, הרי זו בושה וחרפה רחמנא לצלן.
כז. הנוהגים לטיל בשבת קדש ונזהרים מללכת במקום שיש תערבת של גברים עם נשים, אשריהם ואשרי חלקם.
כח. יש להזהיר את הלומדים קורס פרטי של שחיה, נגינה, מחשבים וכיוצא בזה, שהמורים והמורות יהיו בעלי מדות טובות ויראת שמים. שאם לא כן אפשר ללמוד ממעשיהם הרעים חם ושלום.
כט. תרגילי התעמלות הם דבר חיובי מאד לשמירת הגוף והנפש, ומקים על ידי זה מצות ''ונשמרתם מאד לנפשותיכם'' נשמה בריאה בגוף בריא. אבל למוד התעמלות לפתוח הגוף והשרירים הוא תרבות הגויים. ועל אחת כמה וכמה שלא ללמד ג'ודו וקראטה המחנכים לאלימות וגאוה. ושומע לעצה חכם.