הנהגות חשובות לבית היהודי בין בעל ואשה
מהו רצון השם יתברך מאתנו בנשואינו, וכיצד עלינו לנהג כדי לעשות רצוננו כרצונו.
עדים אנו, לצערנו הרב, לקלקולים רבים בבית היהודי, חסר תקשרת, קנאה ושנאה, בעיות נפשיות, אלפי זוגות מתגרשים כל שנה וזאת לאחר שנפגשו בני הזוג כמה שנים לפני החתנה, ולאן הלכה כל ה''אהבה'' שלהם? ועוד ועוד מקר'ם נוראים ומזעזעים שמטעמי צניעות וקדשה אי אפשר לכותבם פה. ומי שחי בבית, עם האמונה שחתן וכלה נקבע זווגם מן השמים וכל רגע שעובר עליהם מכון בהשגחה פרטית מהשמים, וכשיש קדשה וצניעות, השכינה בביתם, וכשיש שכינה בביתם, יש שלוה. וחש, בתי לכתב בקצור נמרץ כיצד בונים בית יהודי ומהי אהבה. וכיצד להתנהג כדי שלא . להגיע לוכוחים. כי החכמה הגדולה היא באיזה שביל ללכת, כדי שלא להכנס לבץ, שאם נכנם לבץ, קשה מאד לצאת, ואלו הם ההנהגות על פי דרך תורתנו הקדושה שקבלנו מ. רבותינו הקדושים.
א. המלאך שאל את אברהם, למה צחקה שרה כשבשר לה שתלד בן, וכי אינה מאמינה? ולמה לא שאל המלאך את שרה עצמה? אומרים בשם רבי נחמן מברסלב זיע''א שהאשה היא מראה של הבעל, וכשהיא לא כל כך בסדר סימן שהבעל צריך להתחזק ועל ידי זה אשתו תתקדם ותהיה אהבה ביניהם. ומכאן שעל כל הבר ודבר יקבל הבעל על עצמו עליה רוחנית וירויח.
ב. להגיע לאהבה אמתית, הכונה להגיע להבנה שצריך להשקיע באשתו שיהיה לה טוב, לא כמו אשת פוטיפר שרצתה את יוסף הצדיק, אבל לא אהבה את יוסף אלא את עצמה. תאוה, זו אהבה עצמית, אהבה, זו אהבת הזולת. וזה עקר העבודה בבית היהודי, שלא יהיה מצב שמנצלים האחד את השני.
ג. כשיודעים שהקדוש ברוך הוא עשה את השדוך, ממילא אפשר להגיע לדרגה להיות מרצים אחד מן השני לעולם. כמו שאמא מקנחת את צואת בנה, ומאושרת שזכתה לכך.
ד. לא לדאג יותר מדי למצא חן בעיני האורחים, ולפעמים זה גם מלחיץ את האורחים, שאוהבים להיות טבעי יותר ופשוט יותר ולא להיות כמו בהצגה. ואדרבא להשקיע בעקר, בבית, כמה שיותר, לשמע ולהשמיע יחד עם כל בני המשפחה.
ה. לא להכנס לחובות כשהמצב הכספי קשה, כי זה מביא חסר רגיעה בבית, וחבל. אלא יש ללמד באפנים אלו כיצד להסתפק במועט והכל מהשמים.
ו. הנהגת החזון איש לאכל ארוחת ערב עם האשה תמידין כסדרן, ולכל הפחות לשתות משהו. העקר לשוחח פנים אל פנים, לשמע ולהשמיע, ואפשר לכון המלפון למצב ''תפום'' כי ברגעים אלו שניהם תפוסים.
ז. לסלק עתונים וחדשות מהבית. במקום לשמע מה קרה בעולם, עדיף לשמע מה קורה בבית שלנו. וכן רצוי שלא לשמע קלטת וכיוצא בזה כשהבעל מגיע הביתה או האשה, אלא להתיחם בכבד ראש ולקדם בברכת ברוך הבא. וזה מרגיע.
ח. כשהבעל מתחזק ואשתו עדין לא, שני דברים צריך לדרש מאשתו לבנתיים.
1. טהרת המשפחה.
2. חנוך הבנים בתלמוד תורה, ולסלק כל הדברים המפריעים לחנוכם. ושאר ההברים יגיעו במשך הזמן. אחרת, יתכן שצריך לקים את הפסוק (דברים כב, ז) ''שלח תשלח את האם, ואת הבנים תקח לך''. אבל בדברים הגשמיים, ישאיר הכל לשקול דעתה.
ט. מכיון שאהבה אינה תאוה, אפשר להגיע לדרגה שירגיש האדם שלהשקיע בביתו ובאשתו זה כמו להשקיע בספר תורה. למשל: כשהאשה לא רוצה להגיע לשמחה משפחתית וכיוצא בזה, יאמר לה הבעל: אם את לא הולכת, גם אני לא הולך! ודבר זה מראה על אהבתו אליה, ושהוא מענין בטובתה, אחרת זה מראה שרוצה להפטר ממנה, ואיפה ההשקעה?! וכמו שעשה אברהם אבינו עליו השלום כשרצה לישא את הגר, דאג לכבודה של שרה, ולכן, הכל עשתה שרה, שנאמר ''ותקח שרי אשת אברהם את הגר... וכו' ותתן אותה... וכו' ''. רואים אם כן שהכל ממנה.
י. אם המצב הכלכלי בבית קשה, יתכן שזה מתנה מן השמים, שלא יתקים בהם חס ושלום (דברים לב, טו) ''וישמן ישרון ויבעט''. כמו אותה משפחה שבזכות העניות, עברו לגור בשכונה פשומה אבל דתיה, וזכו לחזר בתשובה שלמה.
יא. האשה היא בעלת רגש מאד, וכח הדמיון פועל חזק אצלה ולכן דמעתה מצויה, וזו סכנה! (כתובות סב:) ואלו האיש הולך לפי השכל. וצריך להכיר טובה ולשבחה ולהמתין לה בסבלנות עד שתתכונן ותסתדר מפני שקשה לה להחליט מהר, כי הדמיון עובד אצלה שעות נוספות, וזו מתנה מן השמים שתדאג לצרכי הבית ותמתיק את האוירה. ומכיון שהדמיון והרגש עובדים אצלה חזק מאד, יש להזהר בדברים מסימים שעושה הבעל, ואף שלא התכון, אבל מעשיו משדרים לה בדמיונה דברים מסימים שיכולים לגרם לוכוח, וחבל.
יב. אשה מטבעה רוצה למצא חן בעיני בעלה ולכן חשוב מאד שמשבח אותה ואומר מלה טובה על האוכל, הנקיון, והיפי שבבית. וממילא מובן, שזוהי הסבה שאשה קשה לה להודות שהיא טעתה ומצדיקה עצמה על דברי הבקרת שעליה, מפני שלא מוכנה להסכים עם זה שלא תמצא חן בעיניו. ולכן כשאומר הערות ובקורות, יש לעטן הבקורות בסכרייות.
יג. כשהבעל חזק בשמירת העינים, זה מכנים קדשה בבית. כשהאשה מרגישה שהבעל מסתכל רק עליה והיא מחכה לזה, ואז הגברת צופיה הליכות ביתה. וכן כשהאשה מיפה עצמה לכבוד בעלה כשמגיע הביתה, כמו אבא חלקיה נכדו של חני המעגל שהיתה אשתו מיפה עצמה כשבעלה מגיע הביתה (תענית כא.), וזה מכניס קדשה ואהבה בבית, וכמובן למעט ביפי כשהיא יוצאת לחוץ עד כמה שאפשר.
יד. ''והוא ימשל בך'' (בראשית ג, טז) זה לא רק ענש לאשה, אלא זו מציאות חיים שבאפנים אלה תהיה להם הצלחה, ואם יהיה שויון זכיות, הבית יהרס כמו שרואים היום חם ושלום. צריך לתת לבעל הרגשה שהוא קובע, כמו אותה אשה צדקת שהיתה יודעת שבע שפות, ותמיד בעלה אמר לבנים תתיעצו עם אמא, ואחרי שהאמא אמרה מה שאמרה, הוסיפה להם: תספרו לאבא, שיתן הסכמתו לכך.
טו. יצר תינוק ו''אשה'' שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מז.). ואמר החזון איש זיע''א, אם הבעל יהיה יד ימין מקרבת, היא תסכים להיות יד שמאל.
ט. לא לומר הערות כשנכנסים מיד הביתה. אלא מי שבבית מקבל בסבר פנים יפות, ומי שהגיע לבית מחיך ואומר שלום עליכם, ועל ידי זה יש אוירה רגועה, ואחר כך אפשר לספר בתוך הדברים את ההערות. כי כשמגיעים על ידי שלטון ונצוח לא משיגים כלום.
יז. השרוי בלא אשה הוא בלא שמחה. ומה היא השמחה?! שתוף פעלה ודבורים יחד, אחד עם השני, שעל ידי זה מרגיש שאינו לבד, שיש לו למי לספר גם דברים שלא רוצה שידעו אחרים. ועל ידי זה מחזקים אחד את השני והשמחה נמצאת אתם.
יח. ''לא תירא לביתה משלג'' (משלי לא, כא). הכונה, שאשה אשת חיל יראת ה', אין לה מחלת הקנאה לבקש לקנות כל מה שרואה אצל השכנים, אלא מקבלת באהבה מה שנותן הקדוש ברוך הוא. כי אין אדם נוגע במוכן לחברו אפלו כמלא נימא ישתבח שמו לעד.
יט. ענין גדול לכבד את ההורים של הבעל והאשה, ואפלו להושיב אותם בראש השלחן ולשוחח אתם ולהתענין בשלומם, וזה מחזק את הקשר והאהבה בין בני הזוג. והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ''ל לא ישב בראש השלחן כל עוד שהיו חמיו וחמותו בבית, וזאת אפלו שלא ישבו בראש.
כ. בעל צריך להרגיש שאשתו היא הכי נאה והכי טובה בעולם. ועל ידי ששומר עיניו ממראות אסורות, לא רואה ולא יודע כלום, חוץ מאשתו. נמצא שהיא הכי טובה בעולם.
כא. כשיש וכוח בין בעל ואשה ואין החלטה, מקבלים על עצמם לשאל את החכם, ומה שאומר החכם, קדוש. והכל מהשמים.
כב. להפגין הערכה וכבוד לאשתו בפני המשפחות ועל ידי זה כלם יכבדו אותה ולא יזלזלו בכבודה. ועל אחת כמה וכמה שלא לספר למשפחות דברים מסימים על אשתו, שיכולים לגרם לזלזול בכבוד האשה, ואחר כך יהיה התקון קשה מאד.
כג. לא להביא חברים הביתה. גם מטעמי צניעות, וגם בבית להקדיש למשפחה. וחז''ל אמרו (יבמות סג:) מנע רבים מתוך ביתך. והרב הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק''ל, היה מסדר עצמו כשנכנם הביתה, לומר לאשתו שלום בצורה מכבדת. ועל ידי זה התקים בו הפסוק (שמואל א ב, ל) ''כי מכבדי אכבד'' וזכו לכבוד הדדי גבוה מאד עד שבזמן פטירת אשתו אמר ''אין לי צרך לבקש סליחה כי כל חיינו היו מנהלים על פי השלחן ערוך''. והוא פלא.
כד. ''לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן''. ובמדרש רבה (בראשית פרשה פד פסקה יג) למדו, מכאן שצריך ל, שאל בשלום מי שיש לו הנאה ממנו ועל אחת כמה וכמה לשלום אנשי ביתו, להתענין בתשומת לב מרבה מאד לשלומם, למובתם, ולחסרונם וכן להתבונן במצבם הרוחני.
כה. לא לשמע עצות מיועצי נשואין שלא על פי התורה, כי דעתם הפוכה מדעת תורה ומה שאצלם אהבה אצלנו כרת, רחמנא לצלן. מעשה שהיה ביועץ נשואין, שהוא עצמו היה גרוש ומטפל ויועץ לזוגות נשואים... והשומע לחכמי ישראל נעשה חכם.
כו. כל ההנהגות הללו עוזרות מאד להגיע לנפש בריאה ועל ידי זה אין עצבים ומרירות בבית, ורפואת הנפש מביאה לידי רפואת הגוף. וכשבני הזוג שומעים זה את זה הרי הם מרפאים נפשם והבעיות מתקטנות ובחיים הכל עובר, השנים חולפות מהר לחיים טובים ולשלום.
כז. מרן הרב חיים יוסף דוד אזולאי בספרו הקדוש ''עבודת הקדש'' (מורה באצבע סימן א) כתב: ''וביותר יהיה לו שלום עם אשתו ויזהר לכבדה ויכון בכל פרט לכבוד השכינה, אך בפה מתוק ידריכנה לעבודת ה' ולצניעות ולדרך ארץ וירחיקנה מלשון הרע ושאר סדר נשים וסדר נזיקין. ועליו מטל להוכיחה ולהדריכה ומאד יזהיר לאשתו שלא ת, כעס. עד כאן תכן דבריו.