אמת ליעקב על תענית· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף ה.
(א"ר בר') [א"ל רב נחמן לר'] יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו. פרש"י בד"ה ובאחת יבערו וגו' דאי לא ג"ש הוי משמע אטומים כעץ. עיין מהרש"א שתמה ע"ז. ולענ"ד נראה בכוונתו, דהיה קשה לרש"י דל"ל ג"ש, דלכאורה הלשון הכתוב לבד מוכח דמיירי בע"ז, דהא כתיב מוסר הבלים עץ הוא ומשמע לכאורה אעץ הכתוב מראש הכתוב מיירי, דהיינו עץ מיער כרתו שהוא ע"ז, ולמה להו הג"ש. ולזה כתב רש"י דבלאו ג"ש היינו מפרשים דאטומים כעץ, ולזה הוצרך ג"ש דמיירי בע"ז: