אור ברסלב

אמת ליעקב על שבת· רבי יעקב לורברבוים מליסא

דף קה.

דף פט:

אמר ר"י בשם ריב"ז מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנאמר כי אב המון גוים נתתיך וכו'. ר"י דידיה אמר אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית וכו'. והוא תמוה, דבשלמא מה שדרש באברהם אב המון, שהתורה בעצמה דורש נוטריקון, ומוכח נוטריקון מן התורה. אבל מאנכי אין ראיה מהתורה לדרוש נוטריקון, דלא קשה מידי על הקרא להיות מוכרח הדרשה דנוטריקון, רק מעצמו דריש נוטריקון, ועל זה אנו דנין אם ראוי לדרוש נוטריקון.

ולתרץ נראה, ומקודם נברר ההפרש בין אני לאנכי, ונראה דאנכי הוא משורש אנך (עמוס ז', ז): "על חומת אנך"), והוא קו המשקולת, עיין שם ברש"י. והוא: כשצריך לחבר שני דברים, צריכין למדוד כל אחד בקו המשקולת שיהיו שוה למען יהיו תואמים, יחדיו ידובקו בלי שום הפסק והיו לאחד. ולזה, בכל מקום שרוצה לומר שדבר זה ראוי להדבק בחבירו אמר בו לשון אנכי. משא"כ "אני", הוא כשרוצה לומר שהוא הוא בעצמו ששואלין עליו, כי הוא לשון מדבר בעדו, כי הא' הוא מפעולות המשמשות למדבר בעדו, כמו: אלך, אשמור. וכן אותיות נ"י משמשין בסוף למדבר בעדו, כמו: ושמרני.

ולכך רות אמרה לבועז "אנכי רות אמתך", ולא "אני", שרמזה לו שעל פי רוח הקודש שראוי' היא להדבק בו. וכן יעקב כשבא ליצחק ושאל לו מי הוא, השיב לו "אנכי עשו בכורך", והיינו שלא רצה להוציא שקר מפיו, לכך לא אמר רק לשון אנכי. דמחמת שבא לקבל הברכות הראוין לבכור, ויעקב בדין היה הבכור, שהרי מתחלה בא עליו בדין ליטול הבכורה כמו שפרש"י בפרשת תולדות (כה, כו), וגם אח"כ מכר לו הבכורה, ולו היה ראוי ג"כ הברכה כמו שפרש"י בקרא דגם ברוך יהיה (כז, לג). ולכך השיב לו בלשון "אנכי", כלומר שבקו המשקולת ראוי להדבק בהבכורה ובהברכה. ולכך שאל לו יצחק פעם שנית "האתה זה בני עשו", ולא סמך עצמו על מה שאמר בפעם ראשון אנכי, דאי לאו הכי קשה למה שאל לו עוד הפעם, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, דעל לשון אנכי אין לסמוך שהוא הוא בעצמו, ולכך שאל לו עוד הפעם. והשיב "אני", ולא אמר כבראשונה "עשו", דמחמת שאמר אני לא אמר בפירוש לשון עשו, בכדי שלא לשקר.

ולזה שפיר היה קשה לו בקרא דאנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, דמשמע שבדין היה הקדוש ברוך הוא ראוי ומחויב להדבק בישראל ולהיות אלקיהם ולהוציאם ממצרים, וזה א"א לומר כלל, דודאי אין זה רק מצד החסד והרצון, כי אם יצדק מה יתן לו. ולזה ע"כ צ"ל דלכך כתב אנכי למידרש נוטריקון, והיינו: אנא נפשי כתבית יהבית, כלומר התחייבתי עצמי בברית בין הבתרים להיות אלקיך ולהוציאך ממצרים, וכיון שהתחייבתי עצמי בכתב, ראוי ומחויב אנכי להדבק בך. וכיון שהוא מוכרח לדרוש נוטריקון, ממילא מוכח נוטריקון מן התורה:

תוכן העניינים

אמת ליעקב על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה