אמת ליעקב על ראש השנה· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף כה.
ת"ר (מ"מ) [למה] לא נתפרסמו שמותם של שבעים זקנים, שלא יאמר אדם לחבירו פלוני כמשה ואהרן, פלוני כאלדד ומידד, פלוני כנדב ואביהוא כו'. והוא תמוה, דממ"נ, אם חש לדור שראו הזקנים, הלא ידעו גדולתן, ואכתי יאמרו פלוני כזה, פלוני כזה. ואי חש לדור שלא ידעו הזקנים ולא ראו אותם, אפי' אם יתפרסמו שמותם, אכתי לא ידעו אם זה שנתפרש שמו הי' גדול בחכמה אם לא. ועוד, מה קושיא הוא, שלמה היה לו להתורה לפרש שמותן.
לכן נראה לפענ"ד דהקושיא הוא כך: כיון שאדם עיני בשר לו, שאפי' שמואל הנביא טעה כאשר ציוה לו הקדוש ברוך הוא למשוח מלך, לזה קשה כאן: כיון שהקב"ה ציוה למשה לבחור שבעים זקנים, היה לו להקב"ה לפרש שמותן - מי ומי שיבחר, כי רק השי"ת יודע לבחור המובחרים. ולזה מתרץ "שלא יאמרו פלוני כמשה ואהרן", כלומר הנך רואה שהקב"ה אינו רוצה לפרש שמותן, כי סמך עצמו שמי שיבחרו הוא יסכים על ידן, כדכתיב לאל גומר עלי (תהלים נז, ג). ואמרו חז"ל "אתם", אפילו מוטעין (ר"ה שם). ולזה, גם כן בדורנו, מי שישראל בוחרים בשכלם, הקדוש ברוך הוא מסכים על ידן, והוא הקדוש, ושוב לא יאמרו: פלוני שנתמנה מפי הצבור פלוני כזה או כזה.