אמת ליעקב על פסחים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף פח.
מאי דכתיב [וכו'] אברהם קראו הר, יצחק קראו שדה, יעקב קראו בית. ונראה כוונתן, שבימי אברהם היה השגחת אלקות עדיין מרוחק, ודימה אותה כהר, כמו מי שעומד על הר ומסתכל למטה. ובימי יצחק שנתרבה הזכות והוריד השכינה למטה, דימה אותו כשדה שהיא ארץ מישור. אך עדיין לא היה בקביעות, רק כעין שדה, שלפעמים אדם יורד לתוך שדהו. משא"כ ביעקב שכבר נשתלם הזכות, קרא אותו בית, כמו אדם שדר בביתו בקביעות: