אמת ליעקב על סוטה· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף לח:
ואמר ריב"ל אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך (משלי כב, ט), [ופי' רש"י טוב עין הוא בעל הבית הנותן], אל תקרי יבורך אלא יברך. והוא תמוה: א) דמה הי' קשה לו על הפשוט כדכתיב יבורך. ב) והא קיי"ל אורח מברך (ברכות מו א).
ונראה לי הכוונה, דהנה אף שהאומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני או שיתעשר הרי זה צדיק גמור (פסחים ח א), מ"מ לא מקרי טוב עין אלא מי שהוא נותן בשביל שמרחם על העני, וזהו הנקרא טוב עין. והי' קשה להם מה דכתיב טוב עין הוא יבורך, הא אפי' אם אינו נותן צדקה רק בשביל עצמו הוא מתברך. אמנם כשהוא טוב עין ומשפיע לאחרים שלא בשביל עצמו, מעורר גם כן צנור המשפיע לאחרים. וזהו כוונת הש"ס "אל תקרי יבורך אלא יברך", דהיינו שהוא משפיע לאחרים בזכותו, וזה אי אפשר רק ע"י מי שהוא טוב עין. וזהו כוונתן ג"כ במה שאמרו אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, דהנה הרמב"ם במורה נבוכים ח"א כתב בהא דאמר בש"ס (פסחים קיט ב) שנותנין כוס של ברכה לדוד בעת הגאולה, דהיינו שכוס של ברכה נקרא שפע שמשפיע על ידו. וזהו כוונתן כאן "אין נותנין כוס של ברכה לברך", פי' אין ממשיכין השפע רק ע"י מי שהוא טוב עין: