אור ברסלב

אמת ליעקב על מועד קטן· רבי יעקב לורברבוים מליסא

דף כה:

אם בארזים נפלה שלהבת וכו' אם לויתן הועלה בחכה וכו' אם בנחל שוטף וכו'. ונראה לפרש דמה ענין בשלשה משלים הללו, דהנה בקרא מפני הרעה נאסף הצדיק (ישעי' נז, א), איכא מ"ד שלא יבא הרעה, ואיכא למ"ד שלא יראה הרעה. והנה למ"ד שלא יראה הרעה, דהיינו שמתחיל בצדיקים בכדי שלא יראו הרעה, ואח"כ באה הגזירה על הכל. וא"כ הגזירה באה על כולם, ולכך מדמה אותה לשלהבת, שמתחיל בגבוהים ומסיים בשפלים.

ולמ"ד שלא יבא הרעה, מדמי לחכה, כי כמו שהחכה אם תופס דג גדול ממילא ניצולין הקטנים, הכא נמי חוטף הצדיק וממילא ניצולין כולם. מ"מ אמר "מה יעשו דגי רקק", שלבסוף כאשר לא ישובו בתשובה, יחזור השטן ויקטרג, ולא יהיה מי שיתפוס בחטאם, וישאר הגזירה עליהם.

והנה לפעמים יש צדיק גדול שדוחה הגזירה לגמרי, כענין שאמרו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה והצדיק מבטלה (שבת סג א). ולזה מדמה לנחל שוטף, ששוטף ומדחה החכה מן הדגים. וכיון שהחכה גדולה כ"כ עד שיכול לילך לנחל שוטף, כגון הכא שתפס לרב אשי, מה יעשו מי גבים, שאינם יכולין לדחות הגזירה מעליהן.

והא דכעס רב אשי ואמר דחכה בצדיקים ליכא, הוא מטעם שכתבתי בתעניות בפ' סדר תעניות אלו (כא ב) בד"ה בסורא הוי דברתא, דצדיק גמור אינו נשקל עם הרשעים לתפוס בעוונם. וכן מה שכעס על (ר' אבין ואמר) [בר אבין דאמר] בכו לאבילים ולא לאבידה, היינו דצדיק גדול אף לאחר מותו ממליץ ומגין על הדור, ולא שייך לומר לגבי' אבידה. דאבידה היינו שנאבד מן העולם, ואין בו שוב תועלת להאובד, אבל צדיק גמור, אף לאחר שמת, זכותו עומד להדור.

שם היום קשה לישראל (היום) [כיום] בא השמש בצהרים. פי', דאמרינן בסוכה דף כ"ט (ע"א) חמה לוקה וכו' באמצע היום קשה לכל העולם, וזהו שאמר היום בא השמש בצהרים, והיינו שקשה לכל העולם:

[שם. כי נח נפשיה דרבי אבהו אחיתו עמודי דקסרי מיא. עיין ביאור רבינו בגמ' זו, בהספד על שני חכמי הדור, אות ב, בעמוד תכח].

תוכן העניינים

אמת ליעקב על מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה