אמת ליעקב על יומא· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף פו:
גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות. [דברי המחבר כאן נשנו בנחל"י שם בדיבור שלאחריו (ד"ה בש"ס שם גדולה תשובה) בעמוד רלג, יעו"ש].
שם גדולה תשובה שאפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם. והוא תמוה. ועיין במהרש"א שדחק עצמו. ולפמ"ש לעיל א"ש, דהנה כשישראל אחד חוטא נתפסין הכל מטעם ערבות, שהוא מטעם מצות הוכח תוכיח, וא"כ כמו שזה עבר עבירה כמו כן עברו כולם על מצות הוכח תוכיח. וא"כ מה בכך שזה שעבר העבירה עשה תשובה על חטאו, מ"מ במה נתכפרו כל העולם במה שעברו על מצות הוכח תוכיח, והן מחוייבין לקבל עונשם. ולזה אמר "גדולה תשובה שאפי' יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כולו בכלל" - פי' על חטא זה בעצמו. והטעם, דאחר התשובה מחשבו הקדוש ברוך הוא כנעקר למפרע, וכאילו לא עשה זה שום חטא כלל. וחטא זה שוב לא יזכר עוד, וכאילו לא הי' נעשה כלל מעולם, ונתכפר לכל העולם. וכענין שאמרו בנדרים, גבי מי שנדר ושמע חבירו ואמר ואני ואני, אם הותר הראשון הותרו כולם (נזיר כ ב), מטעם, דכיון שנעקר הנדר למפרע מהנודר הותרו כולן שהיו תלוין בו. והכא נמי דכוותי', שכולן תלוין בעון החוטא, וכשנתכפר הוא נתכפרו כולן: