אמת ליעקב על גיטין· רבי יעקב לורברבוים מליסא
דף מג.
["והמכשלה הזאת תחת ידיך", אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן. [א"ה ראיתי להעתיק כאן מהקדמת רבינו לספרו נתיבות המשפט דברים הנוגעים לכאן]: ",,, כי קוה קויתי לד' שהמעיינים בכל חיבורי זה דברים טובים ונחמדים הרבה ימצאו,,, אולם שיהיו כל הדברים לאמתה של תורה ידענא בעצמי שלא הגעתי למדה זו,,, ויש לאדם די התנצלות על השגיאה במה שהוא אדם, כי שיח וכי שיג לו, ובפרט כי הרבה פעמים למדתי מתוך צער גדול. ואף גם זאת אם שהשגיאה והטעות שקר הוא בעצמותו, מ"מ תועלת יש בו לחכמים, ובביאור אמרו חז"ל: והמכשלה הזאת תחת ידיך, אין אדם עומד על ד"ת אלא אם כן נכשל בהן. והענין, כי ידוע שהתורה נמשלה למים (ב"ק יז א), וכאשר יפרש השוחה לצלול במים אדירים להעלות הפנינים ואבני יקר בעת השיבולת הולך וסוער, תכהין עיניו מראות, וקשה עליו להשיג ההבדל הדק שבינם ובין האבן החרסית המונח אצלם רשומין כמעט במראה זה לזה, ותחת הספיר מעלה חרס בידו. אולם אחר העלותו, אור עיניו אתו לסמן לעצמו היטב ההפרש שביניהם, עד שכשהוא צולל שוב פעם שנית אבן המטעה לא ימצא עוד, ואם נמצא מיטיב הוא לראות לדעת את הפנינים וכל יקר ראתה עיניו. הרי דליית הדברים המוטעים הי' לעזר ולהועיל לבל יטעוהו עוד. הוא הדבר אשר המליצו חז"ל באמרם אי לאו דדלאי חספא לא משכחת מרגניתא תותי' (יבמות צב ב, ב"מ יז ב, מכות כא ב), וגם ע"ז יש קבלת שכר מהשמים].