אור ברסלב

אמרי שפר קלצקין· רבי אליהו קלצ'קין

סימן מג

סימן מב

התוס' כתבו ביבמות (דף י') ד"ה לר' יהודה נמי משכחת לה דאי עבר ונסיב, תימא דבלא דאי עבר ונסיב נמי משכחת לה שקידש ולא בעל דאפי' אביי דאמר בפ' בתרא דקדושין (דף ע"ח) גבי אלמנה לכה"ג קידש לוקה היינו משום דכתיב לא יקח אבל הכא לא יגלה כתיב, וי"ל דשמא אסור לקדש מדרבנן שמא יבעול, ואפי' יהא מותר לקדשה חשיב דאי, מטעם שאסור לבא עליה, והקשה בשעה"מ (פ"ז ממעילה) מהא דקאמר בסוטה (דף מ"ד) מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה פרט לאלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכו' לימא דלא כריה"ג דאי ריה"ג האמר הירא ורך הלבב זה המתירא מעבירות שבידו, אפי' תימא ריה"ג כדרבה דאמר רבה לעולם אינו חייב עד שיבעול, ואס"ד שאסור לקדש מדרבנן, אכתי הוי דלא כריה"ג דס"ל דאפי' עבר על דברי סופרים חוזר מעורכי המלחמה:

ולענ"ד יש ליישב זה, ואדרבה משמע מהך סוגיא שאסור לקדש מדרבנן שמא יבעול, מדקאמר הש"ס לימא דלא כריה"ג ולא קאמר עדיפא מינה דאפי' כר' יוסי לא אתיא, דהא גם ר' יוסי מודה שחוזר מעוה"מ כשעבר על דברי תורה, כדקאמר הש"ס מאי איכא בין ר' יוסי לריה"ג איכא בינייהו עבירה דרבנן, ויש ליישב זה דלפום דקאמר לעיל ולא חנכו פרט לגזלן לימא דלא כריה"ג דאמר וכו' המתירא מעבירות שבידו, אפי' תימא ריה"ג כגון דעביד תשובה ויהב דמי, ה"נ י"ל שעשה תשובה על מה שקידשה באיסור, ובמה שאינו מגרשה אינו עובר אלא על איסור מדרבנן דחיישינן שמא יבעול [והגם דקאמר בבכורות (דף ל') דכדהוה חשוד אשביעית ואטהרות ואתא קמי רבנן וקבל חברות אתרווייהו והדר איחשד אחד מינייהו, מיגו דחשיד אהא חשיד נמי אאידך, לא שייך זה הכא שעשה תשובה על איסור מה"ת ואינו שב על איסור מדרבנן, ואין בזה הוכחה שתשובתו היא בשקר], ומש"ה קאמר הש"ס דוקא דלא אתיא כריה"ג, ומשום דעכ"פ עובר על איסור דרבנן במה שאינו מגרשה, והגם שכתבו התוס' ביבמות (דף ל"ו) ד"ה ולא קתני יפריש, כשקינא לה ונסתרה לא חיישינן שיבא עליה כיון דאסורה ליה מדאורייתא וסגי בהפרשה, אכתי הכא שכבר נחשד לעבור על איסור תורה במה שקידשה, תו חיישי' שמא יבעול וכיון שנחשד ע"ז הגם שעשה תשובה חייב מדרבנן לגרשה, ושפיר משני דאפי' תימא ריה"ג כדרבה שאינו חייב עד שיבעול, והגם שאסור לקדש מדרבנן, י"ל שעשה תשובה, ואינו מחויב לגרשה דוקא דסגי בהפרשה בעלמא, משום דנהי שנחשד לעבור על איסור קדושין מדרבנן לא נחשד לבעול ולעבור על איסור ד"ת, והיינו דקאמר לא לקחה ולא לקחה פרט לאלמנה לכה"ג, דסד"א שחוזר בשבילה מעורכי המלחמה הגם שהפרישה כל שלא גירשה והיא עדיין ארוסתו, קמ"ל דכיון שאינה עומדת להיות אשתו דהוי ביאת איסור, נתמעט לקיחת איסור, ועמ"ש המאירי דלר"י אינו חוזר אלא על עבירות של תורה שידועות לכל ואינו שב מהם, וא"כ מיושב דלא פריך הש"ס אליבא דר' יוסי, משום די"ל שבקדושין לחוד אין האיסור ידוע כ"כ, ומש"ה גבי ולא חנכו פרט לגזלן, נמי פריך דוקא אליבא דריה"ג, דממילא גם כדיהב דמי דהוי חמסן ולא משמע לאינשי דעביד איסורא בהכי, אכתי עבירה היא בידו, והוצרך לתרץ דמיירי כשעשה תשובה, אמנם יקשה לפ"ז הא דקאמר מאי איכא בין יר"י' לריה"ג א"ב עבירה דרבנן ולא קאמר דא"ב עבירה שאינה ידועה לכל ויש להאריך ובפרש"י דלריה"ג אפי' ד"ס, ובסה"מ להרמב"ם שבכלל ד"ס הוי כשאין מפורש בתורה, ושח בין תפלה לתפלה, להתוס' גרם ברכה שא"צ, וע' מ"א (סי' רט"ו) להרמב"ם אי הוי מה"ת]:

תוכן העניינים

אמרי שפר קלצקין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה