אור ברסלב
אמרי נועם מסכת עירובין

אמרי נועם· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

מסכת עירובין

מסכת שבת

דף מא:

אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום לא הפסידו מקומם דאנוסין הם דאנן פסקינן כת"ק דפירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו פירוש דבשוגג לא עשה כלום דלא נתקיים מחשבתו אבל במזיד נתקיימה מחשבתו וקנסינן ליה שלא יאכל אדם אף דבפירות הבאים מחוץ לתחום בעד ישראל מותר לישראל אחר הכא שנעשה האיסור ע"י ישראל אסור לכל:

חזרו למקומן מותר לא הפסידו מקומן ואפילו לאכול מותר דלא אתעביד מחשבתו שהיתה להוציאן חוץ לתחום ואפילו לעצמו קל לאכול אע"ג דהבא מחוץ לתתום אסור התם הוא דאסור דמחוץ לתחום באו אבל הכא הם במקומם ולא דמי למבשל בשבת במזיד דהתם איסורא דאורייתא עביד אבל הכא דלא עביד איסורא דאורייתא מותרין גם לו ודו"ק:

דף מב.

א' אמר רב נחמן הי' מהלך ואינו יודע כו' מהלך אלפים פסיעות בינונית דזה תחום שבת פירש דרגל חצי אמה והאויר שבין רגל לרגל ג"כ חצי אמה ועי' בהגהות הרא"ש (וע"ע מג"א סי' שצ"ז סק"א):

שם אמר רב נחמן שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצות מהלך אלפים ומטלטל ע"י זריקה בכולה פירש"י ז"ל דלא מהני הני מחיצות למהוי כד"א היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעו"י ותוס' הביאו הירושלמי דמוקי לה כר' יהושע ע"ש ושמואל לטעמיה דאמר לקמן הלכה כר"ג בספינה ולא בדיר וסהר אלא כר' יהושע א"כ הכא פשיטא דאין לו כלום מחמת מחיצות דלאו אונס הוא רק מה שקנה שביתה דהיינו האלפים ורש"י פי' דאתי נמי כר"ג דאמר נתנו בדיר או בסהר מהלך אע"פ דלא שבת באויר מחיצות מבעו"י אך דלא הקילו חכמים [אלא היכא] דאין לו אלא ד' אמות ועשו חכמים כל שהוקף מחיצות כד"א אבל הכא דמחמת שביתה יש לו אלפים אמה לא הקילו תדע דהא רב הונא ור' חייא בר רב תלמידי דרב הוו ורב בעצמו פסק הלכה כר"ג בדיר וסהר והכא אמרו דאין לו אלא אלפים מוכרחים אנו לחלק כנ"ל. והאי לסברת רש"י דתני היה מודד ובא וכלתה לו מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר ממילא נשמע מחמת שלא שבת באויר מחיצות מבעו"י אין לו אלא תחומו שיש לו ולא הקילו כאן:

עוד מחולקים רש"י ותוס' ומשמעות כרש"י בגמ' בפי' בדברי ר"נ מטלטל בכולה ע"י זריקה פירש"י ובתוך אלפיים אמה מטלטל כאורחי' ותוס' פירשו דאף תוך אלפיים אמה אין מטלטל כאורחי' רק ע"י זריקה וכאורחי' אין מותר רק בד"א דלענין טלטול אלפים כאורחי' הוה כנפרץ למקום האסור לה וקשה דאמרינן לר"ה ד"א מהלך אלפים ומטלטל בד"א ופריך ונטלטל בכולה ע"י זריקה ומשני שמא ימשך אחר חפצו ופריך ובאלפים מיהת יטלטל כאורחי' ומשני משום דהוי כמחיצה שנפרץ למקום האסור לה הכא עולה יפה דהוה ממש נפרץ למקום האסור דחוץ לאלפים הוא מקום האסור לטלטל אפי' ע"י זריקה אבל בדברי ר"נ שפירשו התוס' קשה דחוץ לאלפים מותר ע"י זריקה ואפי' כאורחי' הוה מותר לטלטל רק שאין לו ברירה דאסור לילך שם לכך אין מותר לטלטל רק ע"י זריקה ובמאי הוי נפרץ למקום האסור הא מותר הוא ע"כ לא הסכים הגאון לפי פירוש התוס' (וע"ע ביאור הגר"א סי' ת"ג ס"ק ד'):

דף מב:

היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר ובלבד שלא יעבור התחום כו' לכך אין מטלטלין בחצי השני' אלא ע"י זריקה ובחצי העיר שבתחומו תלי' בשטת רש"י ותוס' אם מטלטל כאורחי' ועי' לעיל:

א) שם היוצא מדברי הרי"ף והרא"ש (סי' ב') אין למדין הלכה לא מפי משנה ולא מפי הגמ' פי' מה שהתנאים אומרים הלכה רק מה שהגמ' אומר וקובע הלכה כמו והלכתא:

ב) הלכה כדברי המכריע ה"מ במתני' אבל לא בברייתא:

ג) דחולק לא הוה כמכריע עפ"י הכללים פסקו כרב שהלכה כר"ג בדיר וסהר עי' בכל הסוגיא עד גמירא ובתוס' ד"ה הלכה כר' גמליאל בספינה דף מ"ג א' וחילוקי דינים היוצאים שכמה דינים התיר הרשב"ם ולא עלה בידו:

א) פסק הרשב"ם שמותר לכנוס בספינה ע"ש אפי' עם חשכה דקי"ל כב"ה והא דאין מפליגין ג' ימים קודם לשבת אתי ככ"ש וכן משמע בירושלמי:

ב) פסק דמותר אף בשבת לכנוס דלאו מידי עביד והקשו עליו מפ' תולין דאסור מצורבא דרבנן דאזל במברא כו' דוקא צורבא דרבנן מותר דלא אתי למעבד לכתחלה אבל אינש דעלמא לא משמע דאסור לכתחלה ואפילו בתוך התחום וא"כ אף במברא אסור לכנוס בשבת דדמי לשט כפי' הריצב"א וגזר שמא יעשה חבית של שייטין. עוד דבראשית רצו התוס' דאם עשה קידוש בספינה דמי כאילו נכנס מבעו"י ומותר לצאת ולכנס ומהלך כולה ומסקי דלא שפיר עבדי דהא סוף סוף הם מפליגין מחוץ לתחום בשבת (ע"ע בהגר"א סי' רמ"ח ס"ק י"ב) והקידוש לאו כלום הוא דבספינה לא קנו שביתה דלמעלה מעשרה הוא ונמצא כשיצא ליבשה פ"א אז קונה שביתה שם ואסור אח"כ לכנוס משום שיט וגם אין לו אלא ד' אמות דלא שבת באויר מחיצות מבעו"י כו' ומה שכתב הרשב"ם דכשנכנס לספינה בשבת אין לו אלא ד' אמות רצו להקשות עליו דהלא מפורש במתניתין הוליכוהו לעיר אחרת כו' ופסקינן הלכה כר"ג דמהלך את כולה אבל אין זה קושיא דהוליכוהו באונס הוא דמהלך את כולה אבל יצא לדעת לתוך הספינה כי הכא ודאי דאין לו אלא ד' אמות וגם רצה להתיר הרשב"ם לכנוס בקרון שמוליכו עכו"ם בשבת ואף שמוליכו חוץ לתחום ולא עלה בידו נמצא קיים סברת הרשב"ם בשני דברים הרי"ף פסק הלכה כר"ג בדיר וסהר דמהלך את כולה וקשה עליו למאי הביא לעיל רב אמר כו' שמואל אמר כו' דכ"ע מיהת סברי הלכה כר"ג בספינה מ"ט אמר רבה כו' ר' זירא אמר כו' מאי ביניהו כו' איכא ביניהו כו' רבה לא אמר כר' זירא במהלכת כ"ע לא פליגי כו' עד סוף הענין ולא צורך דשקלי וטרי' דגמ' הוא אליבי' דר"י דדיר וסהר ומ"ט בספינה כר"ג פסקינן ואין נ"מ לדינא כלל אך מקודם נתרץ קושיא אחרת על הרי"ף ויתורץ בחדא מחתא דלעיל ביצא לדעת וכן חזר לדעת אף שאחד היה באונס לאו כלום דוקא הוציאוהו והחזירוהו באונס וכ"ש יצא לדעת וחזר לדעת דאין לו אלא ד' אמות גם זה לא צריך מאחר דכ"ש הוא אך י"ל לפי סברת מהר"ם ז"ל (הובא ברא"ש סי' א') שכתב אף שיצא לדעת וחזר לדעת ג"כ כל העיר לו כד"א כאנשי העיר דכיון שחזר למקום שביתתו באויר מחיצות ששבת מבעו"י לפי זה י"ל בכונת הרי"ף ז"ל בלשונו דוקא היכא שיצא לדעת וחזר לדעת דאין לו אלא ד' אמות אבל כשיצא וחזר באויר מחיצות ששבת מבעו"י ה"ל כד' אמות וזה ג"כ כונתו הכא מה שאף לדידן דפסקינן כר"ג עדיין אנו צריכין לטעם דרבה ור"ז לספינה דלרבה דמהלך את כולה משום ששבת באויר מחיצות מבעוד יום אם כן דוקא כשיש מחיצות אבל נפתתו או בקופץ שלעת עתה אינו באויר מחיצות מבעו"י א"כ כשיצא וחזר לדעת אין לו אלא ד' אמות אבל לטעמא דר"ז הואיל וספינה נוטלתו שרי להלוך את כולה דאין לו אלא ד' אמות א"כ אף שנפחתו הדפנות או בקופץ מותר דבמאי יגרעו כיון דאין לו יתר מד' אמות כלל:

דף מג:

נחמיה בריה דרב הונא משכי' שמעתתא כו' לך עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס שנמצא כאילו הוא בדיר וסהר דמהלך כולו ודוקא שיצא שלא מדעתו אבל מדעת לא דבכ"מ שהוא אין לו אלא ד' אמות וש"מ דמצוה דמיא לאונס דמחמת מצוה התירו לו כמו אונס והנהו דעבדי מחיצות בעי שיעשו דוקא שלא לדעת וגם למי שעושין המחיצה יהיה שלא מדעת וא"ת הא דר"ח דאמר עשה מחיצה של בני אדם ר"ח שלא מן המנין היה ש"מ דאפילו אחד מהנהו דעבדי מחיצה לא ידע מזה:

עוד ב' תנאים יצאו מגמ' דלקמן (דף מ"ד ע"ב) הנהו בני גינה כו' לכאורה ללא צורך הביא אך י"ל דיצא מזה דהני איצטריך מחיצה בשבילייהו כמו הנהו בני גינה דצריך להו המים צריך שלא ידע עוד תנאי אחד הנהו זיקי דהוו שדיין בריסתקי דמחוזה בשבת אחר בעי למעבד הכי אסור דהוה כלדעת ש"מ פ"א מותר אבל פעם (שני אסור] ורק פעם אחד מותר:

תוכן העניינים

אמרי נועם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה