אור ברסלב
אמרי משה סימן כח › ד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כח · ד)

ג)

והנה בטעמא דס"ל להרמב"ם דבקרן ליכא חיוב אש, י"ל משום דהא דאשו משום חציו לא ידעינן זה מסברא, דבאמת ל"ד אש לחציו דהוא כחו לחוד בלי כח אחר מעורב ואש כח אחר מעורב בו. ורק דילפינן זה מקרא דפתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר דאשו משום חציו, וכיון דצריך לילפותא י"ל דבקרן תם דהוי קנסא אי אפשר למילף דאשו כחציו, וע"כ ס"ל להרמב"ם דבכלב שגרר החררה על הגדיש והולך ושורף דהוי משונה וכונתו להזיק דהוי תולדה דקרן, פטור על מה שהולך אח"כ האש מעצמו ודולק כל הגדיש, ול"ד לצרורות ע"י שינוי דכל צרורות הוי כחו לחוד, אבל אש דכח אחר מעורב בו לא הוי כצרורות ופטור, והרמב"ם לשיטתו דס"ל דבכל אש פטור טמון אף בלא כלו לו חציו. ועיין בהגר"א בסימן תי"ח מש"כ ליישב דברי הרמב"ם מה דקשה עליו מסוגית הגמרא ע"ש. ועכ"פ מוכח מהרמב"ם דאש לא הוי מסברא כחציו ממש רק ילפינן זה מקרא, וע"כ גלי קרא דפטור על טמון, דאם מסברא אשו כחציו ודאי דלא הוי שייך למפטר טמון, כמו בחץ דחייב על טמון, וכיון דצריך ילפותא דהוי כחציו שוב אי אפשר למילף חיוב אש בקרן למ"ד דהוי קנסא, ורק באנחי' בלא שינוי דהוי רגל חייב על הגדיש חצי נזק משום צרורות דהוי כחציו מילפותא דאשו משום חציו. [ולא שייך להקשות דגם ברגל אי אפשר למילף דאשו משום חציו דהוי אדם המזיק וחמיר מנזקי ממונו, די"ל דכיון דפתח הכתוב בנזקי ממונו הוא מגלה דגם בכל נזקי ממונו דאשו כחציו, אבל בקרן דהוי קנסא ודאי אי אפשר למילף דהוי כחץ]. והא דמבואר (בדף י"ח ע"ב) דגם בשני חייב על כל הגדיש מדקאמר דכ"ע כסומכוס וכנ"ל, היינו משום דשם קאי הגמ' על הא דפריך אלא הא דבעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה, אי לר"א יש העדאה ולרבנן אין העדאה, וע"ז משני א"ל רבא דאיירי ע"י שינוי, וכבר כתבתי דבעיא דרבא דיש העדאה לצרורות ל"ש רק אי פלגא נזקא ממונא, וכיון דקאי הכא למ"ד פלגא נזקא ממונא שפיר אליבי' חייב גם בקרן באשו על כל הגדיש כמו ברגל דחייב באש, אבל למאי דקיי"ל פ"נ קנסא פטור כנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה